חייבת להתחיל לעשות תהליך כלשהו עם עצמי, מאיפה להתחיל?

נמאס לי כבר מהכל!
עברתי דירה לעיר אחרת לפני שנה,כיום אני בכיתה י''א ואני מתמודדת עם כלכך הרבה קשיים.
כיתה י''א זו שנה ממש קשה,שלושה מבחנים בשבוע ועוד מעט מתחילות הבגרויות..בקיצור,לא משעמם לי מבחינה לימודית.
מבחינה חברתית,בתחילת שנה שעברה הכרתי מלא ילדים,ולאט לאט למדתי להכיר מי זה מי והתחברתי לאחת שהיא באמת עד היום החברה היחידה הטובה שלי שאני באמת מסוגלת לסמוך עליה, אין לי עוד חברות טובות כאלה כמוה.
הדבר הנורא הזה שהרס את החברות שלנו היה החוסר ביטחון שלי!
אני כל היום מחפשת ונטפלת על קטנות שהיא עושה, על כל דבר קטן שהיא עושה אני מתעצבנת ומעירה לה וזה מעצבן אותה וגורם לה להתרחק ממני עד כדי כך שהיא אמרה לי "אני כלכך עצבנית עלייך שאת מוציאה אותי כשטן וכרכלנית וכילדה מגעילה עד כדי כך שכשהיא ואני נפגשות היא מתעצבנת מכל דבר שאני עושה גם מבלי שאני יעצבן אותה,אני כל הזמן עצבנית כשאני בקירבתך "
והיא החברה היחידה שלי ואני לא רוצה לאבד אותה!
הכל התחיל בזה שהחוסר ביטחון שלי השפיע על החברות שלנו..
דבר ראשון אני ילדה פחדנית,חשוב לי מה אחרים חושבים עליי,חשוב לי מה הם אומרים עליי מאחורי הגב וכל הדברים הקטנים האלה שבטח בעיניכם נראים כחסרי משמעות , אצלי הם בחשיבות העליונה!
דבר שני,הדבר שבעצם השפיע לנו על החברות הוא זה שאני מאוד מפחדת שהיא הולכת ומרכלת עליי וצוחקת עליי עם חברות אחרות שלה.אני מצד אחד סומכת עליה והיא עושה כלכך הרבה בשבילי שאין שום סיבה שאני יחשוב כך עליה אך,מצד שני היא נותנת לי כלכך הרבה סימנים לכך שהיא צוחקת עליי מאחורי הגב.
הייתה לנו שיחה ארוכה בנושא הזה והגענו למסקנה,שאנחנו צריכות חופש אחת מהשנייה,עכשיו שבוע שלם אמרנו שננתק קשר ונראה מה יהיה..וכל זה בגלל שהיא עצבנית עליי..כי לא מגיע לה שום יחס כזה על כל מה שהיא עשתה בשביליי במשך השנה הזאת(והיא עשתה המון!)
היא לא מבינה שהבעיה היא בי!ולא בה!! כבר אמרתי לה את זה..
אני חייבת להתחיל לעבור שינוי עם עצמי כדי לשנות את החוסר ביטחון הזה שיש לי כי בתכלס היא צודקת לא מגיע לה יחס כזה ואני באה אליה בטענות שהיא הולכת ומרכלת עליי בעוד שזה בכלל נכון והיא עושה כלכך הרבה למען הקשר שלנו אבל החוסר ביטחון הזה פשוט משתלט עליי ברמה עצומה וחמורה ביותר,אני פשוט לא מסוגלת להתמודד עם החוסר ביטחון הזה שלי.
מה לעשות?
החלטנו שניקח עכשיו שבוע חופש אחת מהשנייה וכל אחת תחשוב עם עצמה מה עושים הלאה ואיך אפשר לשפר את הקשר.אני מקווה מאוד שבסוף השבוע הזה כשנחזור לדבר,היא תירגע קצת ותגיע להחלטה עם עצמה שלא כדאי לנתק תקשר או לא לחזור להיות חברות כמו שהיינו אלא שננסה שוב להיות חברות טובות לאט לאט.
אוף,אני כזאת סתומה אני כבר לא יודעת מה לעשות עם עצמי!



אני חייבת להתחיל לעשות תהליך כולשהו עם עצמי,להתחיל ללכת לחוג מסוים, לעבוד.. רק להעסיק את עצמי ולחשוב כמה שפחות עליה.. מאיפה להתחיל? חיפשתי חוג שאני אוהבת ולא מצאתי באזור שלי.. אוף