לא מצליח למצוא עבודה, מרגיש לא בוגר או רציני. מה הבעיה אצלי?

כחלק מהקשיים שלי בחיפושי עבודה. יכול להיות שזה קשור לבגרות , מחשבות או דיכאון או הרס עצמי. יש מצב שבו אני מרגיש ממש לא בוגר או רציני אם אני נפגש לדייט כל עוד אני בשלבי חיפוש עבודה. זה יכול להיות קשור גם לעוד נושאים.
זאת אומרת אתמול היה מצב שבזמן שאמור להיות לי דייט בערב , ויש לי אופציות לבחירת עבודות , ובכלל באופן כללי אני מרגיש חסר אחריות , אפאטי . כאילו אני יודע שזה טעות ובכל זאת ממשיך. ותוך כדי כמובן אני מרגיש לא מאוזן מחשבות שליליות וכ'.
לגבי הדייט עצמו, נפגשתי עם מישהי חמודה מאוד מצליחה , היא מנתחת עיניים, הבנתי והרגשתי שאני מאוד מוצא חן בעינייה.
כל הדייט מבחינתי היה כזה די מאולץ (שאיתו אגב גם יצאתי מהבית בעקבות אותו סיטואציות שתיארתי למעלה) מבחינת התנהגות , מחשבות שליליות ,חוסר ביטחון עצמי נמוך אני כזה מנסה לייפות את המצב, להראות קול ובתכלס מרגיש כמו איזה אפס.
ולה כרגע לא משנה מצבי, זאת אומרת היא מבינה שזה מצב זמני.
אז זהו אצלי זה קצת יותר מסובך.
העניין הוא, שלא משנה מה אני בטוח שגם אם אמשיך בקשר, וכאילו להתעלם מהמחשבות השליליות הן לא ייעלמו , ועדיין אני יתקשה לחשוב ברצינות על חיפוש עבודה, ואם אני אחליט על מקום עבודה זה יהיה ממש מתוך אולי חוסר שיקול דעת לחלוטין, שכאילו להראות הנה אני עובד לפחות במקביל אליה.
יש לי עוד ראיון במשך השבוע ובלי שום קשר מה יהיה לגביה אני כבר מרגיש , חוסר רצינות.
בנוסף לזה, אני מרגיש פחדן מה לא.
קשה לי מצד אחד לוותר עליה ארגיש באסה כי בחורה כזאת לא תשאר לבד ,מצד שני אולי גם לא רוצה לפגוע בה. אני גם חושב על ההזדמניות שזה יכול להביא לי כמו לעזוב את הבית . אולי אני מחפש רק סקס.
אני יודע שאין קשר בין דייטים לחיפוש עבודה אבל המוח שלי לא נותן הקלות.
אני רוצה רק לציין שתחושות שתארתי , מגיעות גם שאם אני בוחר לפעמים ללכת לשחק כדורגל, או שכחלק מהתמודדות ושינוי הרגלים אני צריך להפסיק לעשות ספורט.

אני לוקח תרופות נגד מחשבות טורדניות ,חרדה ודיכאון.
ואני נפגש גם עם פסיכוטרפיסטית.

אני לא יודע אם זה קשור למחשבות טרודניות , ילדותייות או דיכאון.
מה אני צריך לעשות בשביל לקחת אחריות?

תשובות כנות בבקשה.