יכול להיות שאני באמת כמו שכולם אומרים?

היי,קוראים לי עדן בת 15 כיתה י׳.
אז ככה,מאז שאני זוכרת את עצמי אנשים היו רואים בי כסתומה. אם זה ביסודי,בחטיבה ובתיכון.
כמובן שאנשים שמכירים אותי יותר לעומק וממש חברים שלי יודעים שאני לא באמת טיפשה כמו שאני נראת לאנשים ממבט ראשון.
עד עכשיו זה לא ממש הפריע לי,אבל בזמן האחרון זה ממש מתחיל להשפיע על ירידת הבטחון העצמי שלי והמצב רוח.
אני לומדת בתיכון שנחשב על רמה ולכן רוב התלמידים בו מאוד שאפתנים לציונים גבוהים והמורים נורא נוקשים מבחינת הציפייה מהתלמידים.
אני מתחילה ממש להאמין לכך שאני באמת בן אדם טיפש וזה מהרבה סיבות שאפרט:

-הרבה מורים מרבים לרדת עליי ולומר לי דברים כמו:״את היחידה בכיתה שתקבלי
שלילי,אני יכולה לחתום לך על זה״ ״את לא ברמה של הבית ספר הזה״ ״את לא מספיק טובה בשביל ללמוד כאן״ ״את תכשלי בבגרות״ וכו׳ וכו׳ וכו׳...

--לא משנה כמה אני לומדת,וחורשת,אני מוציאה ציונים נמוכים.שזה מאוד מתסכל התחושת כשלון.

-התלמידים בכיתה נוהגים להתנשא מעליי כמעט בכל דבר. ולעשות ממני צחוק בינהם.
כל דבר הכי קטן שאני עושה הם מתחילים ללעוג לי ולומר דברים כמו:״את כולכך סתומה״ ״איך התקבלת לכאן בכלל״ ״כל מה שדורש 0% חכמה יושב עלייך בול.״ ומשפטים בסגנון. ואם נגיד מישהו עושה משהו טיפשי אז תמיד אומרים:״חח איזה אידיוט אתה,אפילו עדן הייתה עושה את זה פחות טיפשי״.

-אני במגמת תיאטרון וזה הגיע למצב שאני תמיד מקבלת מהבמאי תפקידים של דמות טיפשה ושטחית. כשכולם מקבלים תפקידים עם עומק.וזה מאוד מבאס אותי.
ובתיאטרון עיוני אני לא בדיוק מצליחה,וזה הכי בושה. כי דווקא במגמה שאני בחרתי אני אמורה להיות מעולה,ואני לא. אני סבירה.

-המשפחה שלי יורדת עליי ואומרת שהכסף שלהם מבוזבז על שעורים פרטיים שהם משלמים,כי גם ככה אני לא משתפרת.

כל הדברים האלה פשוט גורמים לי להיות מתוסכלת,ואף גורמים לי לרצון לפרוש ממערכת הלימודים,ולהתחיל לעבוד.לא משנה לי במה,אם זה מלצרות/ניקיון/מוכרת בחנות בגדים ועוד.. זה ממש לא אכפת לי כבר. אני חושבת שאם השגרה שלי לא תהיה במקום בו ההצלחה של הבן אדם נמדדת על פי ידע וחוכמה-אני אהיה בן אדם פחות מתוסכל וחסר בטחון. כי שאני נמצאת בבצפר אני רק מקבלת תזכורות עד כמה אני טיפשה.ובאמת שכבר נמאס לי,ואני לא מסוגלת עוד לספוג את כל זה.
אני כבר לא יודעת מה לעשות,אני מיואשת מהכול. אני שונאת את עצמי רק מהעובדה שלא ייצא ממני כלום.והבטחון שלי כולכך ברצפה שאני לא רואה תקווה בכלל איך אני גורמת לו לעלות.

אשמח לעצות,ומצטערת שחפרתי. לילה טוב :-)