הפרידה הכי יפה אך גם הכי קשה, האם לשחרר או לנסות להחזיר את הקשר?

אתחיל מזה שאני דתי .
ויצאתי עם מישהי ,מישהי שהיינו ידידים המון זמן , ובמהלך הזמן הזה גילינו התאמה וחיבור מטורף , היא הייתה מושלמת עבורי ותמיד תמיד לא האמנתי שאני והיא נצא, תמיד חשבתי שאני לא ברמה שלה ושאין מצב שהיא תשים עליי... וכן זה קרה אחרי שנה של ידידות וקשר חזק יצאנו חודשיים והיה מדהים , התאהבנו שנינו , הרגשנו באמת שזאת אהבת אמת עם התאמות מטורפות וחיבור עצום.
אני לפני צבא והיא עוד לא יודעת מה היא רוצה לעשות שתהיה גדולה (צריך להבין שבציבור דתי ששמורים נגיעה , אי אפשר למשוך יותר מידי קשר) ובאמת לא ריאלי שנצא אנחנו עוד צעירים. וכך היה ישבנו דיברנו והיא על סמך ההורים שלה החליטה שצריך לחתוך לי היה קשה יותר לשחרר , היא הייתה בפוקוס והציגה את הבעיות שלנו ולבסוף קיבלנו החלטה שנינו בכינו ושנינו היה קשה בטירוףף ...באותו הערב נפרדנו מכוח המציאות אך לא מכוח האהבה ... שם היא אמרה לי שהיא אוהבת אותי והיא זכתה והיא לא יודעת אם יהיו גברים כמוני כי אין עליי , ואני אמרתי לה את אותו הדבר...
נפרדנו מתוך אהבה ומתוך הערכה ואהדה . קבענו לעצמנו שעוד שנה וחצי מהיום שאסיים צבא ושהיא תתחיל ללמוד באוניברסיטה וכו' אז נשלח אחד לשני הודעה ,ובינתיים אנחנו לא מתחייבים ולא מחכים וממשיכים לצאת עם אנשים אחרים ...
ופשוט קשה לי , קשה לי לראות את העניין שהיא התגברה בקלות , אני שם לב , אני רואה כבר אחרי כמה חודשים שהיא מאמינה באהבת אמת ואם אני זה האהבת אמת שלה אז זה ייקרה ולכן היא ממשיכה בשלה , יוצאת עם גברים אחרים וכו' . ואני שבא מבית של הורים גרושים קצת יותר קשה לי להאמין וכן קשה לי להתגבר... ובמיוחד קשה לי העניין שאני והיא למרות כל האהבת האמת שהייתה בנינו (וכן היה ) אני כבר אחרי כמה חודשים מאחוריה והיא לא כזה חושבת עליי (חברות שלה מספרות לי ככה)...
החלטתי שמידי פעם אשלח לה הודעות , אברר מה איתה , היא חשובה לי , ואני פשוט מפחד שאני הגבר הפוטניצאלי לאהבת אמת (ככה היא הגדירה אותי) יעלם מליבה וממוחה ... היא אחת כזאת שיודעת לנתק את הרגש מהשכל ...
אשמח לעצות .. האם יש באמת אהבת אמת ? מה אני צריך להכניס לעצמי לראש ? "אם אני אוהב אתה תשחרר אם היא שלך היא תחזור ואם היא לא היא לעולם לא הייתה אמורה להיות שלך" ?
האם באמת לשחרר ? או שאולי לנסות בכל הזדמנות שיש להחזיר את הקשר.. ?