אני בארון כמעט 10 שנים, אני דו מינית שזה אומר שאני נמשכת לנשים ולגברים . ניסיתי לשכנע את עצמי כמה פעמים שזה חולף או שזו פשוט פנטזיה אבל אני באמת נמשכת.
לאחרונה אני מרגישה מועקה עוד יותר, יותר בדכאונות כשאני מנסה לספר את זה לאמא שלי כל פעם והיא בכל פעם עונה לי :" אם את ככה אני לא מכירה אותך וקחי ת'דברים שלך ותעופי מהבית" כשאני מדברת איתה על ידידים אחרים שלי מהקהילה עושה רושם שהיא יותר מקבלת אבל אם מדובר בילדים שלה חס וחלילה.
באמת שאני ניסיתי להיות הבת שמבינה, הבת שמכילה ותומכת אבל אם להיות כנים אני מרגישה שאיבדתי את תחושת הרגש מרוב שאני מאוכזבת ומפוחדת .
אני יודעת שבגיל שלי כבר מצופה שאני אהיה מחוץ לבית מצד שני אני עדיין לא מרגישה שאני מוכנה לעצמאות אני מפחדת להשאיר אותה לבד עם הדכאונות שלה.
דיברתי עם קרוב משפחה הוא יחסית בסדר עם זה, לא היה מגעיל כל כך .
אבל עדיין מנסה לשכנע אותי שזה לא זה.
לאחרונה מה שמעלה לי את העצבים ואת רמות הלחץ שמתברר שמישהו מתקשר לאמא שלי מחסום ואומר לה:" את לא יודעת שום דבר על הבת שלך" היא מנתקת לו והכל אבל זה מגעיל כל כך לחשוב שיש יצורים כאלה שמוכנים להרוס ת'חיים ופשוט ליצור לי מצב כל כך לא נוח.
אני מרגישה שפשוט איבדתי חיבור נפשי עם אנשים. קשה לי.
יש לי עובדת סוציאלית שהציע לי אולי ללכת למקום שלוקחים אנשים במצב שלי ולצאת מהארון, אבל אני לא מוכנה לזה.. לא עדיין.
מה שכן אני שוקלת לצאת מהבית אבל הפחד הזה.. הפחד שלעולם אולי לא תהיה לי משפחה כל כך מטריד אותי שאני מעדיפה לשתוק..
פשוט מרגישה חסרת אונים. אני לא מסוגלת להתרכז בלימודים או במערכות יחסים בגלל שאני חושבת מה עם..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025