לא מאחל אפילו לאויב הכי גדול שלי להיות במצב שלי, למה אני לא מסיים עם זה?

היי,לפני כמעט חודש כתבתי פה את מה שעובר עליי ובחודש הזה אני ניסיתי לסלק את כל השליליות מהדרך חיים שלי ללא הצלחה.
תוכן לשינוי המיינדסט,עוד פעם לנסות לחפש עבודה,ולאט לאט הולך ונגמר לי הכסף אני עדיין לבד עדיין תקוע עדיין ללא חברים ועדיין גר עם אמא שהיא אישה לא פשוטה מה לעשות,אחד כמוני שלא מוצא עבודה נורמאלית כבר תקופה של שנים זה מצב לא פשוט ולא נעים בכלל ובקיצור ולעניין שום דבר לא זז ולא עובד כי אני לא יודע מה לעשות,אין לי כיוון אף אחד לא יוכל לעזור לי אם לי אין את היכולת לעזור לעצמי ואין לי אותה,אני מסתכל על אנשים זרים בפייסבוק אני מסתכל על חברים שלי שכבר מאורסים,עם עבודות טובות ומאורגנות ואותי אפילו לא מקבלים לסדר חלב בסופר.
אז עשיתי טעות כשהייתי ילד ולא עשיתי צבא בגלל שביום גיוס חבר טוב שלי נהרג בתאונת דרכים ואני החלטתי לשקוע בזה במקום להרים את עצמי כמו כל מקרה בחיים שלי.
אין לי כוח,אין לי אף אחד אין לי למי לפנות אין לי כסף אין לי חיים אני לחוץ כל היום אני לא מסוגל יותר,אני נראה בן-אדם נורמטיבי לחלוטין,באמת! אבל כמה דיבורים איתי כנראה יישנו לאנשים את המחשבה עליי לתמיד,אף אחד לא רוצה להיות חבר של כלומניק שלא מצליח להוציא מעצמו שום דבר וגם אם כן זה ייתפתח לדו-שיח זה מיד יישתנה לדו-שיח של רחמים.
כל יום אני מרגיש שאני קרוב יותר ויותר לסוף שלי,שיום אחד אני אחליט לסיים את החיים שלי ובזה אסיים את הסיפור שלי פה.

אני בקושי יוצא מהבית,פעם ב-4 ימים,פעם בשבוע כדי לקנות סיגריות,לקנות אוכל,או להוציא את הכלב שלי לטיול.
אני עוד מעט בן 26 אני כבר לא צעיר יותר אני כבר יחסית מבוגר,אני מרגיש כמו נכה בן 90,אני אפילו לא זוכר את הפעם האחרונה שיצאתי לבלות כי אין לי עם מי.אם לא עשיתי צבא זה הגורל שלי? במדינת צבא כמו ישראל מי שלא עושה צבא הוא כמו נכה.
כל ראיון עבודה שאני מגיע אליו זה או רישיון וניידות שאין לי,או צבא או ניסיון קודם אין לי ערך,אין לי מה לתת לאנשים וכשאין לך מה לתת לאנשים אתה עמוק בבוץ ככה העולם עובד.
כל יום כשאני קם מהמיטה אני שואל את עצמי,"אולי זה היום שאשים קץ לחיי? אולי היום אני אכתוב את המכתב שלי לאמא שלי ולאחים שלי שמחרימים אותי כבר שנים? אם כבר אז אם כבר אני אשבור את החסכונות ואשים בתוך המכתב לאמא לפחות שלמעט כסף שחסכתי יהיה ערך למישהו"
אבל אני לא עושה את זה,עדיין,אני לא יודע למה?
אישה? מי תלך עם אחד כמוני,שהתחבר לאנשים הלא נכונים והתגלגל לחיים מאכזבים? זה קשה יותר ממה שחושבים אנשים,לצאת מהדיכאון.
כל היום אני עם כאבים בחזה בגלל הלחץ שלי,אני מנותק לחלוטין.
המצב שלי בקרשים,אני לא מאחל אפילו לאוייב הכי גדול שלי להיות במצב שלי כי זה לא מגיע לאף אחד.