המצב שאתה מתאר מובן לגמריי
אז איך אתחיל..
טוב אז ככה - תראו אם אפרט כל בעיה זה לא יגמר אתייחס בגדול לבעיה הכי רצינית ככה שפחות או יותר תיהיה הבנה כלשהי
אם פעם תהיתם איך זה לחלוק חדר עם האח שלכם זה עונש - עונש שאני לא חושב שאסלח להורים שלי על זה
אתם אולי לא מבינים בדיוק על מה אני מדבר אבל
שחבר יבוא אליכם ואין מקום לזוז בחדר שאחיכם יהיה ברקע כל הזמן ויפריע לכם ואתם תראו שהחבר רק מחכה לברוח אתם תבינו כמה זה מכעיס ויודעים מה איך אפשר לשפוט אותו ואת האחרים גם אני לא הייתי רוצה להיות במצב כזה
אז הרבה פעמים עולה לי המחשבה יום יבוא ואני אכנס לזוגיות מה אני אעשה אז כל פעם אבוא רק אליה?
ואול העניין שנוגע אליי ביום יום בכל דקה ושניה - הפרטיות והשקט שלי
פעם חשבתם איך זה לחזור מיום עבודה או לימודים ולשמוע ילד ברקע מדבר עם חבר בפורטנייט אוי כמה שזה מעצבן ופעם רציתם סתם רגע עם עצמכם סתם שקט או סתם רוצים רגע של פרטיות חדבר בטלפון בלי שיקשיבו לשיחה או להחליף בגדים בחדר נשמע לכם הגיוני - אני לא מכיר את המושג
בטח עכשיו "נו שטיות" - גם בלילה שאתה רוצה חושך והוא רוצה אור שאתה חי בצורה שכל היום מתבסס על ויתורים ועצבים וכעסים
אני לא אשקר אני שונא את ההורים שלי על הסבל היום יומי בגלל החלטה שלהם להביא ילדים בידיעה שהם יחלקו חדר
וכן דיברתי איתם אל תטעו כל מה שאמרתי פה צעקתי כבר אבל הם אוטמים את האוזניים
איך אמא שלי עושה אומרים לה משהו והיא מתעלמת לא עונה עד שאתה צורח עליה "תעני כבר!" ואז היא עונה "מה" ומשנה מהר נושא
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025