מסיים בקרוב דוקטורט בשווייץ, במקצוע חסר תקווה. האם לחפש עובדה בשוויץ? האם לחזור?

זה הולך להיות קצת ארוך ודורש פתיח ורקע.
אני מגיע לצומת דרכים בקרוב ומתכנן מראש את הצעד הבא. קצת על עצמי: אני ישראלי שהיגר זמנית לחו"ל (שווייץ) בשביל לימודים (דוקטורט) בפיזיקה. בניגוד להנדסה או ענפים מדעיים כמו ביולוגיה או כימיה, לענפים כמו גאופיזיקה, אסטרונומיה, פיזיקה קוונטית, פיזיקת חלקיקים או מדעי האטמוספרה אין שימוש מחוץ לגבולות האוניברסיטה. כלומר מכוני מחקר הם היחידים שבהם מועסקים מדענים מהסוג. והענף שלי בפיזיקה הוא לא אופטיקה, מכניקת הזורמים או כל דבר שאתם יכלים לחשוב עליו כאפליקציה. במשך 6 השנים האחרונות אני עוסק במחקר מדעי נטו, כלומר מרחיב (מעט בכל צעד) את גובלות הידע האנושי על היקום. נשמע פלצני, אני יודע. אבל תודות לעבודה שלי, אנחנו מבינים **טיפה** יותר טוב את העולם.
עוד דבר על עצמי, שרלוונטי לשאלה: אני מה"חנונים" מהסרטים. גבר שלא מוצלח עם נשים, לא יפה, לא גבוה, לא מוחצן. אדם שנראה הזוי ומוזר ולא מעורר עניין רב אצל נשים. ושלא נדבר על ביישנות שאין לה תרופה (כשהייתי צעיר עוד חשבתי שזה משהו שאפשר לפטור על ידי אותם טריקים שמפיצים ברשת). ולכן בשלב מסוים הבנתי שעדיף לוותר על תקווה להקים משפחה. ניסיתי פעם טינדר, לא קיבלתי שום התאמות (זה לא כמו בארץ שיש לך התאמה כל שבוע-שבועיים). ניסיתי אתרי הכרויות, אבל הבנתי שאני לא מסוגל לשלוח הודעות לנשים לא מוכרות. בקיצור, האופציה סגורה בפני.
עכשיו לשאלה:
דוקטורים לפיזיקה יש כמו זבל. שלושה מתוך מאה בוגרי תואר ד"ר בפיזיקה מתקבלים למשרה קבועה באוניברסיטה. ומשרות מקצועיות בשוק האזרחי יש אפילו פחות. האופציות המונחות לפני הן:
* לחפש פוסט-דוק. זו משרה זמנית באקדמיה (שנה וחצי עד שנתיים וחצי) שבה אני אעסוק במקצוע שלי. שכר נמוך. אי אפשר לעשות באותה האוניברסיטה בה אני עושה ד"ר ולכן אני צריך להגר עוד הפעם. חיסרון בולט נוסף: זו משרה זמנית. אני רק דוחה את הרגע שבו אני שוב אשאל את השאלה שאני שואל פה. יתרון בולט: פוסט-דוק הוא דרישת חובה לקבלת משרה קבועה.
* לחפש משרה בשווייץ. החיסרון הגדול: מעניין אותם היכולת האנליטית שלי ולא הידע המקצועי. כלומר המחקר שלי מסתיים ואני הופך לעובד "כללי". היתרון הוא השכר במקצוע (לרוב זה אלגוריתמיקה, הערכת סיכונים, יעוץ): כ-8 אלף פרנק (יוצא כ-24 אלף שקל אחרי מסים)
* לחפש עבודה בישראל. גם כאן זה יהיה לא במקצוע. החסרון: שוב לא מעניין אותם נושא הדוקטורט שלי. מעניין אותם שאני יודע לנתח נתונים. חיסרון שני זה המיסוי הענק. על שכר ברוטו של 30 אלף אני מקבל משהו כמו 18 אלף שקלים. יתרונות: השפה העברית. משפחה. אני ציוני (לא מטורף שרץ עם דגלים. אבל אחד שמבין את חשיבות המדינה היהודית).
הלבטים שלי לא קטנים. כל אחת מהאופציות קשה מאוד להשגה. יש להגיש קורות חיים לעשרות (לא מגזים) מקומות ומתוכם יש סיכוי שאחד או שניים יזמינו אותי. האופציה הכי קשה זה שליחת קורות חיים לפוסט-דוק. כי זה דורש כתיבה של הצעת מחקר, זה מסמך בן כ-15 עמודים. ואי אפשר להשתמש באותו האחד לכולם, כי לכל מכון מחקר יש דרישות שונות.
לא בטוח אם הנושא הכלכלי משחק תפקיד כה חשוב. כי כאמור, אין לי ילדים להאכיל. אז מה יעזור לי להרוויח 24 אלף אם הדרישות שלי הם כ-8 אלף? להישאר בשווייץ נותן לי יציבות כלכלית מצד אחד, אבל מצד שני: אני זר בארץ נוכריה. לא דובר את השפה המקומית ולא מרגיש שייך.
בישראל יש את ההרגל המגונה הזה של לשחק ב"ציפיות שכר" שבו אתה אמור לקלוע למטרה, שאני מאוד לא אוהב. אבל מצד שני, יכול להיות שזו המדינה שבה אני אמור להשתקע בסוף. כי אני חולם על דירה משלי (נמאס לי משכירות) ואם זה בישראל, אז אולי אני יכול להוריש אותה לאחיינים (ככה שאם לא אהפוך למדען של ממש, אז שלפחות משהו ישאר אחרי בסוף).
תודה למי שקרא את כל זה.