אמא שלי לא מפסיקה לרדת על הטעם שלי בבגדים

תמיד אני הולכת אם אמא שלי לקנות בגדים וכדומה וכמעט אף פעם לא אם חברות מהסיבה הפשוטה שאני לא סומכת עליהן שיגידו לי את האמת , לא סומכת על הטעם שלהן , ואני מפחדת לקנות איתן משהוא שאמא שלי לא תאהב(חברה הכי טובה שלי לדוגמא : אני שואלת אותה איזה חולצה כדי לי ללבוש אבל היא לא עונה לי ... היא אומרת ״מה שבא לך , שתיהן יפות״ ובקיצור אי אפשר להיעזר בה כי היא מפחדת שאני יעלב מהעצה שלה , וזה ממש טיפשי ולא חברי לפי דעתי כי כשאני באמת בהתלבטות לגבי דברים יותר רציניים אני לא יכולה לקבל ממנה עצה ) אם אמא שלי אני מרגישה יותר בנוח למדוד דברים ואני סומכת עלייה יותר , למרות שבחיים לא נהנתי לקנות איתה כי זה סבל (דרך אגב אני קונה מעט בגדים )
אמא שלי תמיד אומרת לי את הביקורת שלה בצורה פוגענית : איכס את אוהבת אתזה ?! אלוהים ישמור איזה טעם ישלך ! איך לי יצא טעם כזה יפה ולבת שלי טעם כלכך מזעזע?! ותוקעת פרצופים ממש מעליבים ומדברת עם כל החברות שלה והדודות שלי על כמה שהיא מסכנה כי יצאה לה בת עם טעם מכוער.
אחרי שהערתי לה כמה פעמים שהצורה החדה שבה היא מבקרת את הטעם שלי פוגעת בי ושהיא יכולה להגיד את אותם דברים בצורה שלא משפילה ומעליבה אותי תוך כדי. היא יכולה פשוט להגיד שהבגד לא לטעמה והיא גם לא חייבת להתלונן בפני כל העולם על הטעם שלי. הבעיה שעכשו היא בכלל לא מיעצת לי ! אם אני שואלת אותה : זה יפה לפי דעתך ? היא עונה לי : לא יודעת. אם אני יגיד משהו את תעלבי נכון ? אז אני ישתוק תעשי מה שבא לך , ואז תוקעת פרצוף ביצ׳י או פרצוץ עצוב כזה כדי שירחמו עליה. ואז אני עובדת עצות לא יודעת מה לעשות בסוף מחליטה שאני קונה את זה והיא פתאום פותחת את הפה : אלוהים ישמור מה בחרת ?! וכל הסיפור חוזר על עצמו ... והיא עדיין ממשיכה להתלונן בפני החברות שלה עליי.
חשוב לציין שאין לי טעם פריקי/היפי/ זרוק אן משהו חריג , אלה טעם רגיל וחדשני כמו שיש לרוב בנות ה-15.אני לא מתביישת להעיד על עצמי שיש לי טעם טוב , ואם היה לי כסף אז הייתי מתלבשת גם הכי יפה מכולן. לאמא שלי יש טעם יותר קלאסי ומבוגר כמו ג׳קטים מחויטים ומכנסיים מחויטים ובכללי דברים שמתאים לאישה בת 40 ולא בת 15. היא לא מבינה את זה ... היא בטוחה שהיא חדשנית ואופנתית. והיא כן - אבל לנשים בגיל שלה. אנחנו אוהבת את אותן חניות (זארה/טופשופ/פול&בר/אברקומבי ועוד )
מה לעשות אם זה ?! בגלל שאני קומה מעט מאוד בגדים אני ממש מתרגשת כשאני כן קונה משהו , אבל כשאני מגיעה לחנות רק באלי לבכות וללכת משם בגלל התחושה שאמא שלי /החברות שלי נותנות לי.
*אמא שלי לא אוהבת את הרעיון שאני יקנה עם חברות והיא תהיה בריב איתי אם אני יעשה את זה.