עד כמה אני נוראית וזולה?

היי חברים..
יש משהו שיושב לי על הלב ואין לי למי לפנות, אני אבקש ממכם רק לא לשפוט אותי ולנסות להבין.. אני חייבת לשמוע מישהו שיגיד את הדעה שלו... אשמח שתיעצו לי.

לפני כמה זמן התפטרתי מהעבודה שלי , אמרתי לכולם שעזבתי כי קשה לי אבל זו לא באמת הסיבה.. עזבתי כי הרגשתי במשך כל הזמן הזה מוטרדת מינית כל הזמן.אני אסביר.

היה לי סוג של מנהל.. שהראה בי עניין ובהתחלה נורא התלהבתי מזה שמישהו יחסית גדול סביבות גיל 30 ובתפקיד סמכותי שם עליי עין.. וגם זה משהו שאסור אז זה עוד קצת הלהיב אותי.. אז כן זרמתי בהתחלה עם זה שהוא ניסה לנשק אותי פעם אחת בעבודה ..
ובהתחלה זה היה כמו ריגוש כזה בשבילי אבל אחר כך הוא רצה שנעשה דברים אחרים.. ואין לי ניסיון בשום דבר כל כך...הוא ביקש שארד לו .. בתוך תוכי לא רציתי בכלל זה דיי מגעיל אותי , אבל לא רציתי לאכזב אותו..
אז עשיתי את זה.. אחר כך בפעם השנייה עשיתי את זה שוב והוא היה לא עדין כל כך והרגשתי שכאילו זה
אונס בהסכמה.
כי לא התנגדתי אבל לא רציתי את זה בכלל כל מה שהיה חשוב לי זה לא לאכזב אותו.. אחר כך הבנתי שאני מצטערת על כל מה שעשיתי..שאני יוצאת זולה, דיי חסרת אחריות וכו..
לא יודעת למה הסכמתי לזה .. אני מרגישה מטומטמת כי זו לא אני.. לא מתאים לי ואני פשוט לא הצלחתי להגיד לא.

ולא רק זה... יש שם עוד עובד בערך גיל 35 ..הוא יודע שאני עוד לא 18 והוא כל הזמן הציע לי לעשות איתו דברים.. והרגשתי כל כך רע עם עצמי לא הבנתי למה הוא מציע לי, מה אני עושה לא בסדר שאני משדרת את זה.. כאילו לא איכפת לו בכלל שאני צעירה ככה.. לא יודעת להסביר את ההרגשה שיש מההצעה הזו, פשוט נתן לי הרגשה של זונה.. שלא איכפת לו מי אני ומה אני..ניסיתי באמת שניסיתי להבין מה אני משדרת לא טוב אבל אני לא מצליחה..

גם כמעט עברתי אונס מהנג מונית שמחזיר תמיד מהעבודה..
מעכשיו יש לי פחד לנסוע על מוניות לבד. אני מרגישה רע עם עצמי כל כך אחרי התקופה הנוראית הזו בעבודה.. כל כך הרבה דברים שאני מצטערת עליהם ונשארתי קצת עם שריטות אחרי הכל..
אתם חושבים שההרגשה המגעילה שיש לי בפנים תעבור?
אני יודעת שיצאתי זולה ונתתי לעצמי לעשות דברים שהם לא בסדר ולא תקינים..אני מקווה לשמוע שאני לא עד כדי כך נוראית כמו שאני חושבת.