אמא שלי בדיכאון, כואב לי לראות אותה ככה, איך אני יכול לעזור לה?

אוקיי אז לפני הבעיה שלי אני אתן קצת (הרבה) רקע

אמא שלי נולדה בבית קשה מאוד, מבחינת היחס והחינוך, סבתא שלי (אמא של אמא שלי) מתה מסרטן בגיל 40, אמא שלי הייתה אז בת 16, סבא שלי (אבא של אמא) קמצן, חסר מודעות, מכה, בקיצור חינוך רע של פעם. אמא שלי הכירה את אבא שלי והתחתנה איתו כדי לברוח מהבית. הם התחתנו הביאו את אחותי הגדולה (בת 30) ועוד שני אחים שלי (בני 23 ו28) והם לא תכננו אבל יצא גם אותי. ההורים שלי התגרשו לפני 3 שנים, האבא תת רמה שלי בגד באמא שלי ופירק את המשפחה שלנו, וגם לפני הגירושים הוא תמיד השפיל את אמא שלי והוריד אותה למטה, לכלך עליה וכמובן שהיום הוא מכחיש הכל ומשחק אותה צדיק טהור.. אמא שלי אכלה המון חרא בגללו, ואף תקופה בחיים שלה לא הייתה טובה, ובגלל זה היא גם לא יודעת איך להיות האמא הכי טובה ומכילה, היא המון פעמים מורידה לי את הביטחון ומקללת אותי, אני נפגע אני לא אגיד שלא אבל אני יודע שזה לא בא מכוונה רעה, אף פעם היא לא הרגישה חום ואהבה באמת שהיא יכולה לתת חום ואהבה בחזרה.

כיום מאז הגירושים היא לא מצליחה למצוא זוגיות והיא מרגישה בודדה ובדיכאון. קשה לי להסתכל עליה ככה כי מצד אחד היא מוציאה עליי את העצב שלה וזה פוגע בי אבל אני מבין אותה וכמה שזה קשה לה אז אני מתאפק. בקיצור, חיים חרא היו לה ואני ממש מעריץ אותה שהיא נשארת חזקה ככה.


עכשיו, היא כל הזמן מנסה לצאת לדייטים ואני תומך בה, והיא לא מוצאת אף אחד ואני יודע כמה היא צמאה לאהבה וזוגיות נורמלית כמו שבחיים לא הייתה לה, היא נכנסת מזה לדיכאון, והיום לדוגמה היא אמרה שהיא הולכת למסיבה כזאת של גרושים גרושות ונורא שמחתי והתלהבתי בשבילה שתצא מהבית קצת ותנסה להכיר אנשים במקום כזה, היא אמרה לי שהיא נפגשת עם חברות שהיא הכירה בפייסבוק אבל היא חזרה אחרי שעתיים ואמרה שהבנות האלה הבריזו לה וכולם שם היו זוגות והיא הייתה שם לבד ופשוט עצרתי את עצמי מלא לבכות מרוב שכואב לי עליה וכמה שזה לא מגיע לה החיים האלה שנגזרו עליה אבל עכשיו בזמן שאני כותב את השאלה הזאת אני כולי עם דמעות בעיניים ואני באמת לא יודע איך הייתי עובר את זה אם הייתי במקומה ועל זה אני פשוט מעריץ אותה.
זה מתסכל אותי לראות אותה נרקבת ככה! הדבר היחיד שמשאיר אותה שמחה זה האחיין שלי, ומזלי שאחותי בעלה והאחיין גרים דירה מעלינו, ככה שהאחיין תמיד פה וכשהיא מרגישה רע אני אומר לאחותי להוריד אותו אלינו שהיא תשחק איתו.

זוכרים את אבא שלי התת רמה שבגד באמא שלי והרס את המשפחה ואת החיים שלי? זה שציינתי בהתחלה?
אז הוא בא אלינו לאכול ארוחת שישי כל שבוע ביחד (אמא ואבא וכל האחים), אני יודע שלאמא שלי קשה לראות אותו, וכל מה שעובר לי בראש שאני מסתכל עליו זה שהוא בוגד מסריח וכמה שהוא פגע באמא שלי ולכלך עליה ואמלל אותה במשך פאקינג 30 שנה, ולקינוח הלך עם החברה הזונה שלו שהרסה לנו את המשפחה ובגד באמא שלי איתה, ועוד הדרך שגיליתי את הבגידה? הייתי בדירה שלו, וראיתי תמונה עם הקדשה שחברה שלו הקדישה לו, השנה הייתה שנה אחת לפני הגירושים! הם עוד היו נשואים! אין לו טיפת בושה! מאותו הרגע שהבנתי מה שהבנתי אני לא מסוגל להסתכל עליו יותר בעיניים כי כל מה שאני רואה זה שכתוס לו על המצח ״בוגד״ שמבחינתי בגידה זה הדבר הכי שפל שבן אדם יכול לעשות למישהו אחר! ועוד הכי מעצבן שאני צריך להתנהג כאילו הכל בסדר אבל כלום לא בסדר! כולם בבית חוץ מאחותי צבועים! משחקים אותה כאילו הכל בסדר! ועוד הכי מטריף אותי שהוא פאקינג מרשה לעצמו לדבר איתה בטלפון כשאמא שלי בבית!!!! קצת כבוד ראבק!!!!!!!!!!!! אני פשוט מתוסכל ואני לא יודע מה לעשות
וסליחה על החפירה
תודה :(