איך להיפטר מההתמכרות לזה שאני צריכה חיזוקים ומחמאות מגברים?

אני בת 35 + 2, נשואה באושר רב אבל משום מה תמיד זקוקה לחיזוקים ומחמאות מגברים. זה דפוס התנהגות שליווה אותי ממש מגיל הנערות ועד היום. אמנם הרבה פחות מפעם כי אני מודעת לבעייתיות, אבל אני מרגישה שזה עדיין קיים בי. הידיעה שהצד השני חושק בי, ממש מכניסה בי אושר ומעלה את הביטחון העצמי הירוד שלי. בטיפול פסיכולוגי הגעתי לעניין שאולי בגלל שלא היה לי את החום והקרבה עם האבא, אני מחפשת את זה בחוץ. מה גם שאני לא שלמה עם עצמי מבפנים ולכן זקוקה לחיזוקים מבחוץ. אבל אני תוהה למה מחמאות מנשים לא מספקות אותי כמו מחמאות מגברים... זה עניין מטריד שמכניס בי רגשות אשם וכעס על כך שאני בעצם מחטיאה גברים שהיו רוצים מעבר למילים, כשבעצם כל מה שאני רוצה זה רק לשמוע את המילים, לראות את המבט ופשוט לדעת שאני עדיין אטרקטיבית בעיניהם. זה הכל, לא מעבר לכך. אבל אני יודעת שזה מבלבל את הגברים ואני יכולה להיקלע למצב מסוכן. זה לא שאני צריכה לעשות הרבה כדי לשמוע מה שאני רוצה לשמוע. מספיק שאני אעבור ליד מישהו, או שיהיה שיח בנושא יופי חיצוני או מיני, ובתמימות רבה אני מביאה את הצד השני להגיד את המילים שאני רוצה לשמוע. מה אני יכולה לעשות כדי להיפטר מההרגל הגרוע הזה?