מרגיש דחוי חברתית רק בגלל שותפים מעצבנים, איך להתמודד?

אהלן חברים,
אז הייתי בדירה שהייתה כיפית,
נכנסתי כמו כולם כשותף חסר בטחון עד שעם השנים שנשארתי הוותיק היחיד התחלתי לנווט את הדירה לאווירה שהתאימה לי-
שקט,כדי שאוכל לעבוד וכל אחד לעצמו עם יחסי כבוד.
את השיטה הזו למדתי מהשותף שהיה לפני.(ממש כל אחד עם הנייר טואלט שלו לתחת שלו)
בקיצור עבר זמן ונכנס שותף שתלטן ונוראי,אני רב איתו מלא .מצד אחד הוא לא מתחשבן אבל הוא גם בלי כבוד לדברים של אחרים ולי זה ממש מפריע (משתמש בלי חשבון דברים של כולם ,כולל לשתות מהפה לקחת פירות ירקות וקפה שלא שלו)אני החלטתי שאני עוזב כבר ממזמן העניין הוא שעצוב לי שנכנסה עכשיו שותפה חדשה שסך הכול די חיבבתי,התייחסתי אליה נחמד ממש כשהגיע והיא כבר התחילה לפרלטט.
היא מתייחסת אלי בצורה ממש לא מכבדת למרות שהייתי הוגן ואדיב אליה.אין לי כוח למריבות ואני מרגיש שאני רב עם כול העולם (משפחה,עברתי פיטורין כרגע למרות שנתתי את כולי לעבודה-סיפור חברתי-מקצועי שונה לגמרי אך מוסיף בהחלט לחוויה)
אני מרגיש פחד שיספרו עלי בהמשך החיים שאני אדם לא מתחשב,שקשה לגור איתי.
הם באו בדרישה עכשיו שהם רוצים מקרר חדש ולכן השותף שנכנס צריך לשלם 500 ש"ח כיוון שהם משלמים עכשיו.אני ממש לא אוהב את הרעיון שאני צריך להפיל קנס על השותף החדש שייכנס ובכלל שנכפות ככה החלטות.
אני עוזב וזה לא משפיע עלי,העניין הוא שממש נפגעתי מהאמירה של השותפה בסגנון :"שלא יכנס שותף כמוך" כאילו החלטות שרירותיות כאלה הן מובנות מאליהם ומעצבן אותי שאני מרגיש שהם חבורה של דוחים שיהנו ביחד ועוד כל מי שיבוא לדירה ישמע סיפורים על כמה אני שותף מעצבן.
מרגיש פגוע למרות שזו סיטואציה שאמורה להיות מינורית