פרידה אחרי חמש וחצי שנים ונשאר לי חור עצום בלב, איך מתקדמים?

היי זה פעם ראשונה שלי שאני רושם פה משהו, אבל לא ידעתי עוד איך לפרוק את זה..
היינו ביחד 5 וחצי שנים שבאמת היו נהדרות, לא נפרדנו ולא עשינו הפסקות כמובן שהיו ריבים אבל תמיד ידענו איך לפתור הכל ולעבור הכל ביחד.
בחודשים האחרונים אני הייתי עסוק מאוד בצבא והתפקיד לקח ממני הרבה, במיוחד בפאן הנפשי, לא טוב לי במקום שאני נמצא בו ואני מרגיש חרא כבר תקופה מאוד ארוכה.
היא תמיד הייתה המשענת שלי ומי שהייתי פורק עליה וגם היא עברה תקופה לא קלה מבחינה בריאותית ובצבא ועם המשפחה והכל התערבב לנו ביחד.
בערך לפני חודשיים שלוש השיחות כבר לא היו עמוקות ותמיד זה היה כמה דקות בודדות ביום כי לי פתאום היה משהו או שלה היה או שהיינו עייפים והרגשתי שמשהו קורה מהצד שלה אבל פחדתי לדבר על זה מחשש שזה יתפתח למשהו אחר והיום אני מבין שזה היה טעות. היא פתאום לא רצתה לדבר ולא שיתפה ואחרי הסקס היא ישר הלכה לישון וראיתי שמשהו לא בסדר פשוט הייתי אידיוט ולא דיברתי אבל הכל המשיך כרגיל וקבענו תוכניות לראש השנה לטייל ולעשות קעקוע ביחד ובאמת שלא חשבתי שיקרה משהו.
שחזרתי מהצבא היא ישבה איתי לשיחה והסבירה לי שהיא צריכה זמן לחשוב מה היא רוצה בחיים ולהיפרד ושהיא לא יודעת מה היא רוצה שהיא עדיין אוהבת אותי ושאני חשוב לה ושהיא לא רוצה שאני אעלם לה מהחיים אבל היא לא יודעת אם היא בטוחה בקשר שלנו. אני כמובן לא ראיתי את זה בא בכלל והייתי בשוק כל השיחה לא הגבתי כמעט קיבלתי את זה כמו פצצה לפנים ואמרתי לה שאני מבין אותה ושאני אתן לה את הזמן שהיא צריכה כדי להבין מה היא רוצה ושאני רק רוצה שיהיה לה הכי טוב בעולם.
כל השבוע רק שכבתי במיטה וגם שחברים שלי הוציאו אותי מהבית לא באמת הייתי שם ורק חשבתי עליה ובכיתי ורק רציתי לדבר איתה וכעסתי כלכך והצטערתי כלכך.
אתמול בלילה אמרתי לה שאני חייב לדבר איתה ונפגשנו עוד פעם ואמרתי לה הכל על זה שאני מצטער שלא הייתי נפשית בקשר, שהיינו צריכים לדבר על המצב ושאם הייתי יכול לעזוב הכל ולחזור לאחור הייתי עושה את זה ומוותר על כל הדברים האחרים העיקר שלא עליה ואם היא תיתן לי אפשרות שנייה אני אתקן הכל ואעשה דברים בצורה כלכך שונה.
היא אמרה לי שהיא לא רוצה שאני אאשים את עצמי ושהצבא זה רק חלק מזה ושהיא לא יודעת למה היא ככה אבל היא יודעת שהיא אוהבת אותי ושאני חשוב לה אבל עם הזמן ועם כל הדברים האלה לאט לאט ירד לה והיא רוצה להבין עם עצמה אם היא בקשר הזה מתוך נוחות והרגל או שבאמת היא רוצה להיות איתי. כל השיחה הייתה באמת ברוח טובה ודיברנו על הכל.
היא אמרה לי שהיא לא רוצה שאני אחכה בצפייה שנחזור ושכרגע היא יותר הולכת לכיוון של להיפרד ושהיא צריכה את הזמן שלה אבל אני מרגיש שככל שהזמן יעבור היא רק תתרחק ממני ושאני אאבד אותה יותר ויותר ואני באמת כלכך רוצה שהיא תבין שהיא עשתה טעות ושאנחנו נועדנו להיות ביחד וכל הדבר הזה רק גרם לי לקבל כאפה לפנים ולהבין שהיא האהבה שלי בחיים ואני יודע שאנחנו צעירים והכל אבל באמת זה כלכך קשה לי לא להיות איתה ולהרגיש אותה ולדבר איתה בכלל..
היא החברה הראשונה שלי הרצינית, תמיד היה לי בראש את זה שהיא האישה של החיים שלי ושאני רוצה להתחתן איתה ולהיות רק איתה. היו לי הרבה מקרים של פיתויים ואפשרויות אבל לא הסתכלתי בכלל לצדדים ותמיד היא הייתה בראש שלי.
הכי קשה לי עכשיו לשמוע את זה ולהבין את זה שהיא ואני כבר לא ביחד וכל מה שאני חושב עליו זה איך אני מחזיר לי את האהבה שלי לחיים שלי..
אשמח להתייחסויות או לא יודע מה שעושים פה פשוט הייתי צריך לפרוק הכל.