עברו חמש שנים מאז שהוטרדתי, וזה עדיין רודף אותי| לא מצליחה להיכנס לזוגיות בגלל הטראומה

אז היי אסק פייפול,
אני בת 19, ואני מתמודדת עם טראומה שרודפת אותי מאז גיל 15.
אז בעיקרון הסיפור הוא כזה,
כשהייתי בת 15, הכרתי מישהו דרך משחק, היינו מדברים כל היום וכל הזמן.
עד שקבענו להיפגש, נפגשנו ודיברנו קצת עליו עליי, הוא שאל איפה אני לומדת וזה ומסתבר שהוא היה בתקופה הזו שני שכבות מעליי. הוא היה אז בן 17,
בכל מקרה, התחלנו לצאת יותר ויותר והתפתח בינינו קשר עד שהחלטנו שרשמית אנחנו ביחד.
אז הייתי בתולת שפתיים ובתולה בכללי.
לא ידעתי מה קורה בכל העניין הזה, ופחדתי גם מזה נורא.
יום אחד נפגשנו והוא החליט שבאלו שנתנשק, הוא לחץ עליי ממש ואמרתי לו שלא מתאים לי ואני עוד לא מוכנה לזה ואני לא יודעת מה עושים.
והוא כביכול ניסה להרגיע אותי, ואמר שהכל יהיה בסדר וזה פשוט יזרום.
בבפועל מה שקרה שהוא הצמיד אותי לקיר ונישק אותי בכוח. לא התנגדתי כי דווקא נהנתי מזה.
אחרי חודש הוא הרים הילוך והחליט שזה סבבה לדחוף ידיים לחולצה שלי או למכנס.
ואמרתי לו להפסיק והוא ? התעלם מזה.
התחננתי שיפסיק והוא המשיך.
החלטתי שלא מתאים לי הדפתי אותו ממני והלכתי מהאזור.
הוא ביקש סליחה אחרי כמה זמן וסלחתי הוא הבטיח שלא יעשה אתזה יותר. ושיחכה לי.
ושמתי שארגיש שזה הרגע אז זה מה שיהיה.
בקיצר עברו להם שבועיים וזה לא איחר לבוא, הוא הצמיד אותי לקיר ועשה את זה בכוח, דחף את הידיים שלו למכנס שלי ונישק אותי בכוח, בכיתי ואמרתי לו להפסיק.
הוא המשיך ולמזלי מישהו עבר והציל אותי ממנו.
הבחור שעבר שמה דחף אותו ממני כשאני עומדת עם מכנס ג'ינס פתוח רועדת ומפוחדת.
מאז אני לא מצליחה להיכנס לקשר רציני, קשה לי נורא. (הוא לא אנס אותי, הוא פשוט הטריד אותי מינית)
מאז כל גבר שמתקרב אליי יותר מהגבול הלא קיים אצלי אני מתחילה להיכנס ללחץ ולסטרס.
למשל בעבודה המנהל עמד מאחורי לא כזה קרוב כן? אבל פשוט הרגשתי שכאילו הבחור ההוא עומד מעליי.
ביקשתי מהמנהל שלי שיזוז קצת לצד שלפחות אראה אותו בזווית העין, והמנהל עמד והתווכח איתי במקום לכבד תבקשה שלי.
אחרי הסיטואציה אמרתי למנהל בעצבים "מרוצה?" והלכתי לשירותים לבכות.
אני לא יודעת איך להעלים את הטראומה הזאת.
כל פעם כשאני יוצאת עם בחור מאוד קשה לי להיפתח אליו, ומרגישה שהוא גם רוצה לפגוע בי.

איך אני נפטרת מזה? איך אני מפסיקה לפחד להיכנס לקשר? אני מאוד רוצה אבל קשה לי ודחיתי המון בחורים. כיום אני בת 19 ולא אשקר צמאה לאהבה, אבל קשה לי להתמסר אחרי המקרה הזה.
מה עושים במצב כזה?