הושפלתי. איך לקום מזה?

היי שלום.

שוב נישברתי זה כבר שאלה שלישית שלי באותו נושא.

וכלום לא משתנה.

אני עברתי השפלה חברתית לטווח ארוך זמן, ואני גם העברתי את עצמי אשפלה קשה נוספת מבחינה חברתית.

קשה לי לדבר על זה, כי אני מתבייש בזה, ואני מתבייש בעצמי, ואני יודע שיש אנשים שיודעים את זה עלי ויש אנשים שחושבים עלי וילכלכו עלי.

כי אני לא כמו כולם ... אני מוזר/שונה/מיוחד .

אני יודע שיש לי פוטנציאל עצום למנהיגות אבל הדברים שעברתי פשוט עדיין מפחידים אותי, מה אם זה יקרה שוב ומה אם זה המציאות ...

אין לי מורה דרך , אין לי את מי לשאול מה נכון, יש לי רק את עצמי.

הבעיה היא שאני לא סומך על עצמי, כי אני באמת לא יודע אם אני יודע.

אין לי את הכוחות להתמודד עם הסביבה , אין לי את הכוחות יותר להילחם בכולם ולהמשיך להוכיח את עצמי לעצמי.

זה התחיל שקוממתי את כולם נגדי בצבא ואחר כך בחוג שהייתי ואז בלימודים.

אבל לא עשיתי שום דבר כי אני רע, כאב לי היה לי קשה , זה בעצם מה שהוציא את השליליות שלי, ובעולם שלי אני לא פגעתי באף אחד חוץ מלהיות אדם חלש ומפוחד שלפעמים פותח את הפה.

אנשים נפגעו ממני והתרחקו ממני כי היה לי רע, הם לא עזרו לי הם עשו ההפך.

אם תהיה לי חברה אני היה מאושר, כי אז היה לי עם מי לצאת ולבלות ולעשות דברים , הבעיה היא שמי תרצה בן אדם בלי חברים.

אין לי כלום בחיים המשפחה שלי גם לא אוהבת אותי והייתי ואני עדיין בן אדם מאוד תמים
המשפחה שלי לא אוהבת אותי כנראה בגלל שהרגזתי אותם שהייתי ילד או בגלל שהסתבכתי עם המשטרה, בגלל שבעצם הייתי אני ולמדתי על החיים.
בגלל זה הם לא אוהבים אותי והם לא אוהבים את האופי שלי או שהם מרגישים מאויימים ממנו בגלל זה הם תמיד ניסו להקטין אותי.

אבל אני יודע שנועדתי לגדולות, אני לא חושב בצורה רגילה כמו כולם מאז או מתמיד היה לי חוכמת חיים.

וכן עבד לי עד שנפלתי , ובנפילה לא היה לי מורה דרך טוב, האמנתי במשפחה שלי, לא בעצמי ונתתי לצעקות ותלחץ שלהם להשפיע עלי, כי אני לא הייתי מספיק מפותח כמו היום.

והושפלתי, ואני לא מרגיש בנוח ליד חברים, בעבודה אין לי בעיה כי באתי לעבוד, אבל אם אנשים שצריך לפתח שיחה , אני מרגיש לא בנוח שלא יראו אותי, אבל אם בת זוג אין לי בעיה לשתף אותה בהכל, כמובן לאט לאט אבל היא כן בסוף תדע עלי הכל.

למה היא צריכה לדעת , כי אני רוצה שמישהו יכיר אותי