לא מצליחה להימשך אל חבר שלי ולא רוצה להיפרד ממנו

היי זה קצת ארוך אבל אני אשמח אם תקשיבו ותייעצו.. אני וחבר שלי ביחד כבר 3 שנים והוא איתי בכיתה. אנחנו מכירים מאז שהיינו ילדים והיינו באותה שכבה, אנחנו ביחד בצופים (שנינו מדריכים) ורוב החברים שלנו הם של שנינו. אנחנו החברים הכי טובים והוא אחד האנשים הכי חשובים לי, אני אוהבת אותו מאוד ואנחנו מדברים על הכל, מתייעצים אחד עם השני ואני לא יכולה לדמיין את החיים שלי בלעדיו, ממש ככה.
ההורים שלו ממש אוהבים אותי וגם שלי אותו, הוא כמו בן בית אצלנו..
הבעיה שאני לא נמשכת אליו ולא רוצה לעשות איתו כלום. בכיתה ז ממש התחברנו, בהתחלה היינו רק ידידים ואז בכיתה ח נהיינו זוג..והייתי דלוקה עליו ממש. שאני איתו ואנחנו מתנשקים למשל זה כאילו אני לא שם, כאילו הגוף שלי מתנשק איתו אבל אני חושבת על דברים אחרים.. זה לא שאני סובלת פשוט לא נהנת.. ושהוא נוגע בי זה לא עושה לי כלום, פעם הייתי ממש מתרגשת סתם להיות איתו והיום פשוט לא בא לי.. הוא די השתנה מבחינה חיצונית, השיער שלו התכהה והוא הסתפר.. גם העור שלו השתנה והוא נהייה גבוה. אני לא יודעת עד כמה זה קשור כי אני ממש לא בחורה שטחית כזאת שמראה בשבילה זה הכל, אבל אין לי הסבר פשוט מאז אני לא נמשכת אליו. הוא מאוד רוצה שנתקדם בכל מיני דברים מיניים ואני תמיד אומרת לו שאני לא מוכנה והוא מבין ואומר שיחכה לי.. ובא לי למות שהוא חושב שמתישהו זה יקרה למרות שאין לי מושג אם אני בכלל אהיה מסוגלת לעשות את זה איתו. הוא ממש לא מסוג הבנים שישארו ידידים אחרי שנפרדים ואני יודעת כמה הוא יפגע אם אני איפרד מימנו.. הוא כל הזמן אומר כמה הוא אוהב אותי, ומדבר איתי על העתיד, שנעשה שנת שירות ביחד ולאן נתגייס ולאיפה נטוס ודברים כאלה.. גם מה אני אמורה להגיד לו, אני לא נמשכת אליך בוא ניפרד? איך בכלל מדברים על זה? אני מכירה אותו ויודעת כמה הוא יעלב אם אני יגיד לו את זה. לפני כמה ימים הוא שאל למה התרחקתי ושיקרתי לו שזה סתם תקופה כזאת שלי בגלל הבגרויות, הוא בכלל לא חושב שזה קשור אליו. זה גם לא משהו שאפשר לתקן, זה מי שהוא, ככה הוא נראה וזה מה יש. כאילו בגלל שטות כזאת שאולי זה סתם תקופה בגלל שהוא השתנה אני אמורה לזרוק לפח קשר של 3 שנים משמעותיות? זה כבר כמה חודשים ככה וזה פשוט לא עובר. אכפת לי ממנו מאוד, ואני אוהבת אותו מאוד.. רק המחשבה על להיפרד ממנו גורמת לי לבכות ואני יודעת שאני ממש יתחרט על זה.. בזמן אחרון אני מוצאת את עצמי ממש מתחמקת ממנו, כל הזמן מוצאת תירוצים למה לא לבוא אליו ואז מרגישה ממש רע עם זה.. מדברת איתו בטלפון ומבטיחה לו שאני ישן אצלו מחר ואז שוב מוצאת תירוץ למה לא.. חברה שלי אמרה שמאז שהיא וחבר שלה שכבו זה קירב ביניהם וכדאי לי לנסות, אולי זה מה שחסר.. אבל האמת שממש לא בא לי. וכל הסיפור של גלולות ורופאים נשמע לי עכשיו כמו הדבר האחרון שאני צריכה עכשיו.. אין לי מושג כבר מה לעשות, כן להיפרד ממנו לא להיפרד ממנו.. לשכב איתו? להמשיך לחכות שזה יעבור? לא יודעת מה לעשות כבר.. בבקשה תענו אני ישמח לשמוע דעות אחרות ואובייקטיביות.. תודה