ניתקתי את הקשר איתה כי היא ירקה לי בפנים, למה זה עדיין מפריע לי?

הייתה לי חברה מאוד טובה מגיל 12 עד גיל 16 וחצי בערך
היא לא הייתה תמיד חברה טובה ולא ידעה להעריך אותי
יש לה אגו מאוד גדול ונפוח והייתה מישהי שאמרה לי שהחברה הזאת לא מעריכה אותי מספיק והבנתי שהיא באמת צדקה ואני פשוט הייתי עיוורת
לאותה חברה נהיה חבר והיא תפסה מרחק והתחברה לחבר'ה חדשים (זאת לא פעם ראשונה שברגע שהיא מכירה אנשים חדשים אז היא שוכחת את אלא שהיו איתה)
אני פירגנתי לה אבל היא כבר התחברה לאחרות ושכחה ממני
היא התחברה לילדה אחרת ותמיד הייתה יוצאת איתה ולא הפריע לי כי אני מודעת לכך שחברות לא תמיד צריכות להיות בתחת של השנייה ואפשר להתחבר לאחרות לי בעצמי היו עוד חברות שהיא לא הכי התחברה אליהן וזה בסדר גמור
הבעיה היא ששמתי לב שהיא תופסת ממני מרחק ושמה אותי בעדיפות שנייה אז החלטתי לדבר איתה על זה, אמרתי לה שאני רוצה לדבר איתה והיא התקשרה אליי אמרתי לה שעדיך שזה יהיה פנים מול פנים והיא התעקשה שאני גיד לה על מה זה אז אמרתי לה שאני צריכה לדבר איתה לגבי ההתנהגות שלה כלפיי ואתם יודעים מה היא ענתה לי??
היא פשוט אמרה לי שזה לא מעניין אותה ופשוט צחקה!
מאותו רגע ירד לי ממנה בתור חברה וסימנתי עליה איקס
מאז תפסתי ממנה מרחק והחלטתי שאליה אני לא מתקרבת יותר כי היא הייתה מגעילה ולא ידעה איך להתנהג
כבר שנה וחצי שאנחנו רק בקשר של שלום שלום כי בכל זאת עדיין לומדות באותו כיתה
ואני יודעת שהיא שמה לב לזה שתפסתי ממנה מרחק אבל היא לא תבוא ותדבר איתי כי האגו שלה נפוח ובשמיים וזה מעצבן אותי!!
כאילו רבאק היינו חברות טובות קרוב ל-5 שנים וזה מה שאת נותנת לי???
היינו חברות מאוד טובות ותמיד היינו מספרות אחת לשנייה הכול ואני יודעת שאיתי היא לא תרגיש עם אף אחת חברה טובה אבל האגו שלה נפוח והיא לא תוריד ממנו
זה כ"כ מרתיח!! אז נכון שירד לי ממנה בתור חברה ואני ממש לא מתכוונת לחזור איתה לקשר אבל זה מעצבן שבנאדם שהיית מחובר אליו יורק לך בפרצוף אחרי מה שעשית בשבילו.
איך לצאת מהדכדוך הזה?. עבר שנה וחצי ואני מרגישה שעוד לא התגברתי על זה ב100% ואני חושבת שזאת מהסיבה שאנחנו עוד לומדות ביחד
אני שמחה שעוד מעט נגמרת השנה ואז זהו אני לא אראה אותה וכל אחת הולכת למקום אחר.