אמא שלי מתרחקת ממני ואני לא מרגישה אליה שום קשר יותר

אני בת 17-הגיל שאני הכי צריכה תמיכה וחיבור לאמא בגלל כל הלחץ מסביב מהחברה ומהלימודים. אמא שלי התרחקה ממני. מכולם. היא הפכה לאדישה והיא לא רוצה בחברתי. היא לא פונה אליי, היא לא מדברת איתי, רק דברים בסיסיים אם אני רוצה לאכול ומה? זהו . כאן מסתכמת התקשורת שלי עם אמא שלי.
אני חייבת לציין כי ההורים שלי לא גרושים,אמא שלי בת 40 ויש לי בנוסף גם אח בן 12 מעולם אמא שלי לא סבלה מדיכאון ואין שום סיבה שתסבול מזה. היא אמנם עובדת קשה במשמרות אבל אני לא חושבת שזאת סיבה הגיונית או מוצדקת להתרחק מהילדים שלה.
כל שבוע היא בוחרת לעבוד דווקא בערב- בשעות שאני ואחי בבית , במקום בבוקר - מתי שאני ואחי לומדים. ככה שהיא פשוט מתחמקת מלבלות איתנו זמן איכות. וגם אם יוצא שהיא בבית היא תעדיף לשבת מול המחשב ולהתעלם לחלוטין ממה שמתרחש בבית. היא לא מדברת איתי בכלל, לא מתעניינת בלימודים שלי כמו פעם, פשוט חל אצלה שינוי. אני לא יכולה לדבר איתה על זה כי היא לא מסוג האמהות שמדברות על מה שהן מרגישות או מה שעובר עליהן. אמא שלי מאז ומתמיד הייתה אדישה שאי אפשר בכלל להתייעץ איתה או לדבר איתה בשיחת נפש. אבל לפחות אז היא הייתה מתייחסת אליי ומפנה אליי לפחות תשומת לב ועכשיו כלום !! כאילו אני לא קיימת. לא עשיתי לה כלום. ניסיתי לפעמים קצת לדבר איתה אבל היא מאוד אדישה שאני פשוט לא מסוגלת להמשיך כי זה לשווא.
אני קצת דואגת לה כי היא ירדה משהו כמו 20 קילו והיא נראית עכשיו כמו שלד. בלי הגזמה. אני לא יודעת אם זה קשור אבל אני סתם מעלה אופציות. מה קרה לה ? למה היא מתרחקת מהילדים שלה ומסתייגת ומעדיפה להיות לבד כל הזמן? היא אף פעם לא הייתה טיפוס של חברה ואפילו לא הסכימה לי להביא חברות לבית . אני מתחילה לחשוש שהמצב הנפשי שלה קצת נדפק . גם עם אבא שלי אני לא יכולה לדבר על זה, גם אותו אני בקושי רואה כי הוא כל הזמן בעבודה וחוזר מאוחר בלילה ואז קם מוקדם ככה שאני לא מספיקה לראות אותו. וגם אם אני אגיד לו משהו על החששות שלי כלפי אמא הוא פשוט יתעצבן ויגיד שאני סתם מטומטמת כמו שהוא עושה תמיד לגבי כל נושא שאני פונה אליו ולא ייקח את זה ברצינות. מה אני עושה? בבקשה לא עצות של "תדברי איתה" כי היא פשוט תדחה אותי והיא לא מהטיפוס של האמהות שינסו לשתף פעולה ולדבר ולשתף.