אחותי כועסת עלי מכל דבר קטן, לא סולחת לי על כלום

היי ותודה למי שעוזר . מאז ומתמיד אחותי הייתה בן אדם לא נחמד ובעייתי אבל כשהיא לא בעצבים כיף איתה . היא לא סבלנית ומזרזת כל דבר , רואה רק את עצמה ולא אכפת לה מרגשות של אחרים ולא מנסה להסתיר את זה. היא יורדת עלי כל הזמן ומורידה לי את הביטחון חושבת שהיא מושלמת וכולם מטומטמים ואני יכולה להגיד לכם שאני לא היחידה שחושבת ככה כי אבא שלי והיא לא דיברו שנתיים בערך ולא היה לה אכפת והיא בן אדם תוקפני ואמא מפחדת ממנה אבל לא מודה בזה ואת אבא היא גם ניסתה להעמיד במקום והבינה שאיתו לא מתעסקים . פעם היא נתנה לי להשתמש לה באיפור ושמתי איילינר הוא התפצל ונהרס והיא כל חמש דקות רציני אבל כל חמש דקות הזכירה לי את זה עכשיו היא עובדת ומקבלת ממש הרבה כסף כי היא מלצרית ממש טובה במסעדה ממש פנצי וממש יש לה ארנק מלא בשטרות היא גרה גם ההורים ולא משלמת שכירות למרות שהיא בת 18 פלוס והיא קנתה שני איילנרים והרסתי לה אחד ואז קניתי לה אחד מהכסף שאני חוסכת . עברנו את זה ואז היום היא איפרה אותי לאיזה אתגר בטיקטוק וסיימנו עם האיפור והיא אמרה לי להחזיר אותו לחדר שלה ובטעות הפלתי את הצלליות ואמרתי סליחה וזה והיא ישר העיפה אותי מול אמא ואבא (אין לה שום אמפתיה או רגשות אשם , ההורים מאמינים שאנחנו צריכים להסתדר לבד ולא מתערבים בריבים קטנים כאלה אז היא מרשה לעצמה ) אמרתי לה שאם היא רוצה אנחנו נלך לסופר פארם אני אקנה לה והיא אמרה שכבר אין את זה כי זה היה בתוך קולקציה שנגמרה בקיץ שעבר (כאילו אי אפשר להשיג שימר בדיוק באותו גוון , ממש מגזימה!) היא תיקנה בעבר צלליות ויודעת שזה אפשרי וראיתי סרטון ביוטיוב איך לתקן צלליות בכל זאת ובאתי לעזור לה והיא פשוט אמרה לי מול אמא ואבא עופי מהעיניים שלי ותסתמי את הפה שלך ותלכי מפה ולקחה את הצללית לחדר שלה ואז אני הלכתי לחדר שלי. אין לה טיפה של סלחנות וסבלנות והיא לא מבינה שככה זה אחיות ובתור אחת שגונבת ממני הכל גם דברים שיש לה , מורידה לי את הביטחון לא משנה מה אני עושה אני באמת חושבת שהיא הבן אדם היחידי שראיתי שפשוט אין לו מצפון הייתי מצפה להיות קצת פחות צבועה . היא בחיים לא תגיד סליחה כי פשוט כולם על הזין שלה והיא חושבת שזה מגניב או משהו כזה שהיא אוהבת את התדמית הזאת של הילדה שלא אכפת לה מאף אחד. אין לי כח אליה יותר ואני מאושרת שהיא מתגייסת עוד שבוע (היא מתגייסת עוד שבוע וזה מה שיש לה לעשות איתי , לריב . והיא מתגייסת לחמש שנים , לא שנה שנתיים ; חמש!) .
אשמח שתגידו לי מה לעשות ולהגיד להורים זה לא פתרון כי אז הם רוצים להגן עלי אבל הם יריבו איתה ואני גם הילדה המועדפת כי אני הרבה פחות בעייתית ממנה ויותר עוזרת בבית והיא תמיד גןרמת לי להרגיש אשמה שאני הילדה המועדפת כאילו היא לא מביאה את זה על עצמה . סליחה על החפירה אני פשוט נואשת ככ ואני לא מפסיקה לבכןת בגללה לא משנה מה אני עושה כלום לא יהיה לה טוב ןאני שונאת אןתה . בבקשה תעזרו לי.