יש לי תכונה לא טובה, והיא תלות באהבה חברתית
תכונה שהרבה פעמים הקשתה עלי בחיים, בתקופות אינטנסיביות של למידה ובתקופת ההסגר שיש עכשיו.
על הנייר אני כביכול אדם מרשים, אני נראה טוב וקיבלתי הצעה לדגמן בסוכנות מובילה בארץ בעבר, יש לי אייקיו שיחסית גבוה מהמנת משכל הממוצעת (140), שירתתי בסיירת מובחרת בצבא וסיימתי את המסלול מצטיין, והיום אני בדרך ובתקווה להיות סטונדנט לרפואה.
כל אלה גרמו לי לקבל המון מחמאות עוד מתקופת התיכון וזה המשיך משם ליחס "שונה" מאנשים שאני פוגש, בין אם זה ללכת לקנות בגדים ושהמנהל יבקש לצלם אותי או לקבל על הבגדים הנחה נוספת, ובין אם זה לעשות קניות ולקבל מחמאות מאנשים שאני פוגש.
הדבר הכל כך פשוט והנחמד הזה פגע בי בסוף,
אני לא רואה את עצמי ככזה, המחמאות מופרזות ואני לרוב לא רואה סיבה אליהן.. במיוחד כשאני מסתכל על האנשים סביבי ורואה רבים שמתאימים למחמאות האלו הרבה יותר.
נוצר בסוף פער בין איך שהסביבה רואה אותי ואיך שאני רואה את עצמי (זה לא חוסר ביטחון, אני פשוט רואה את זה פחות מאחרים), וברגע שאני נשאר מנותק מהסביבה לכמה ימים או יותר אני פשוט מתחיל להיות מדוכא יותר, כבר אין לי את הזוהר שיחסו לי ומנק' המבט שלי אני כבר לא אותו אדם.
הייתי שמח להתנער מזה ולהיות פחות מושפע מהדעה של הסביבה עלי, גם אם היא חיוביות... כי למרות שזה מחזק באותם רגעים ברגע שאני נשאר עם עצמי הכל נעלם ולפעמים אפילו פוגע דווקא כשאני צריך להיות ממוקד בדברים החשובים באמת.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025