מאז שאני ילדה קטנה אני ילדה מאוד חברותית, אני תמיד מוקפת באנשים שאוהבים אותי ואני אוהבת אותם, אבל כשנכנסתי לתיכון פתאום הבנתי שכלום לא שווה את זה אם אין לי שניים שלושה חברים אמיתיים והתחלתי להתרחק מכל הסובבים אותי, נהייתי מהילדה הכי חייכנית שכולם מכירים שכל היום צוחקת ונהנת לילדה דכאונית שלא מצליחה לצחוק מכלום, השתנתי בטירוף ואני לא מצליחה לשנות את זה. אני לא מצליחה להתחבר עם אף אחד ברמה אמיתית, אין לי על מה לדבר עם אנשים ובתיכון זה קשה כי ילדים נמצאים ליד אנשים שכיף איתם ומצחיק איתם, ואני ההפך הגמור מזה, נורא קשה להתחבר לעוד אנשים ככה.
אני אגיד את זה ככה, הרושם הראשוני שלי ממש טוב, אני מתחברת לאנשים בכזאת קלות ומכירה אנשים בשניות אבל זה אף פעם לא נהיה עמוק וכולם בסופו של דבר הולכים ממני...
הייתה לי חבורה של כמה בנות ואנחנו כבר לא חבורה ואני מרגישה שאני נבלעת בתוך החברה שלי ואני לא מוצאת את המקום שלי, אני באמת לא יודעצ מה לעשות כבר.
תודה על ההקשבה... לא מצאתי מקום אחר שאני יכולה לפרוק בו
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025