אני בדיכאון ואני לא רואה את עצמי הולכת לבית ספר אחרי שהקורונה תיגמר...

איבחנו לי את הדיכאון רק לפני כמה שבועות ואני נמצאת בדיכאון כבר כימעט שנתיים. בנוסף יש לי חרדות וחרדה חברתית ממש קשות ואני לא רואה את עצמי ממשיכה ללכת לבית ספר. ביקשתי מההורים שלי שייתנו לי לפרוש מבית הספר אבל אמא שלי אומרת שחוק חינוך חובה עד י''ב וראיתי באתר אחר כמה ילדים שפרשו בכיתה ט' בגלל בעיות נפשיות ואמרתי לה שאפשר לפרוש בכיתה ט'... אבל היא ואבא שלי לא מסכימים לי. ואני עולה לכיתה ט'.
תיראו, אני כבר חושבת על זה המון המון זמן ואני באמת חושבת שלפרוש זה הכי יעזור לי נפשית. החרדות שלי לא נותנות לי לצאת מהבית.
ובכללי הדיכאון שלי לא רוצה שאני אקום מהמיטה.
אני לא רואה טעם בלהמשיך ללמוד בבית ספר או בכלל.
כשאני אגדל אני אשכיר לי דירה ממש קטנה עם מיטה קטנה מיני מקרר (יש לי בעיות באוכל לא הפרעות אז אני לא כולכך צריכה מקרר) שולחן קטן כיסא מחשב וזהו. אני לא צריכה טלוויזיה, ארונות, וכול זה.
אז למה אני צריכה להמשיך ללמוד?
ובשביל שהיה לי כסף אני אעבוד בכמה עבודות קטנות שהיה לי מספיק כסף.
אז אני לא צריכה בגרות, או לימודים.
אני לא יודעת איך לשכנע את ההורים שלי להסכים לי לפרוש מבית הספר..
כשאני אחזור לבית ספר אחרי שהקורונה תיגמר המצב שלי שוב יחמיר ברמות מטורפות.
אני לא שמחה, אני מרחיקה ממני אנשים כי פשוט אין לי כוח לדבר עם אף אחד.. וכשמדברים איתי אני בקושי מדברת בגלל החרדות שלי, אני לא פתוחה, אני ביישנית וחסרת ביטחון, ויש לי הליכה מוזרה.
גם כשאני מדברת עם חברות שלי ונפגשת איתם אני לא שמחה ולא צוחקת ובקושי מדברת אני פשוט לא מצליחה להיות שמחה.
באמת שהחרדות שלי בבית ספר ממש מפריעות לי ומקשות עליי..
אני מגדירה את עצמי כרגע כלסבית, אני יודעת שיש מצב שזה הורמונים אבל אני די בטוחה שזה לא הורמונים ושאני אכן כן לסבית, ואין לי בעיה עם זה.

אני לא יודעת מה לעשות כדי שהם יסכימו לי לא ללכת לבית ספר יותר. לנשור.
זה יעזור לי למצב הנפשי שלי, אני אוכל לטפל בעצמי בבית ולעשות לעצמי סדר, לעזור לי.
אני אנסה לתפקד לאט לאט, אני אקרא יותר ספרים, לעזור במטלות הבית, לעזור לי לתפקד... אני אוכל לנסות לעזור לי. אפילו טיפה. אבל בשביל זה אני צריכה לפרוש מבית ספר, רק ככה אני אוכל לעזור לעצמי.
איך אפשר לשכנע אותם? מה לעשות?

-אין צורך לדווח, אין לי מחשבות אובדניות ואני נמצאת בטיפול תרופתי ויש לי פסיכולוגית, ההורים שלי תומכים בי ועוזרים לי.