לפני קצת יותר מעשר שנים עברתי לחו"ל לטובת לימודים, המדינה היא לא מדינת החלומות שלי אבל בכל זאת מהמם פה, כנראה הרבה יותר מהמם ממה שיכולתי לחוות בארץ.
הכוונה הייתה לחזור אח"כ אבל פשוט זרמתי עם זה, נכנסתי לזוגיות, קריירה, הורות וכל הסיפור.
בתקופת הסגר דיברתי הרבה עם חברים מהארץ ויצרתי חברים והכרויות חדשות ובגלל הזמן הרב שפתאום התפנה לי התחלתי לחשוב על חיים בארץ.
יש לי הרבה ביקורת כלפי התנהלות המדינה וההתבהמות שהיא חלק מהיום יום הישראלי אצל אנשים מסויימים שהורסים את זה לשאר.
אבל גדלתי בארץ וישראליות היא חלק ממני על היופי שבה והכיעור שבה.
פתאום התחילו מחשבות של אולי טעיתי, אולי הייתי צריך בת זוג ישראלית ולא זרה, אולי פיספתי את כל שנות העשרים-וחלק מהשלושים שלי בניסיון להתחבר לתרבות יפה אבל לא שלי.
אולי הכל היה אילוץ כי בשום שלב לא אמרתי לעצמי, טוב מספיק בוא נפסיק לזרוק ונתחיל לשחות לכיוון שאני רוצה.
יש הרבה מאוד ישראלים שאני פוגש כחלק מהעבודה שלי שהיו מתחלפים איתי בלי לחשוב פעמים. אבל אחרי שחיים במציאות הזאת כל כך הרבה זמן, הקסם נמוג וזו פשוט עוד מציאות בשפה אחרת.
לחזור לארץ בהרכב המשפחתי ובהיבט המקצועי ששנינו נמצאים בו כרגע, לא יהיה קל. ובמציאות הכלכלית של הפוסט קורונה גם לא תיהיה ריאלית
אני יודע שיש כאלו שמתים להגיד לי - לא צריכים כמוך פה, אבל ההודעה הזו לא מפונת לכם.
אם חייתם בחו"ל וחזרתם, אם אתם עדיין חיים שם, אם אתם רוצים לחיות בחו"ל או יש לכם משהו חכם להגיד שהוא לא סיסמה, אני מאוד הייתי שמח לשמוע מה יש לכם להגיד.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025