אף אחד לא מבין אותי לא משפחה לא חברים בסוף רק נשארתי?

שלום לכולם, לרוב אני אדם מאוזן בעל שאיפות והתמדה היו לי המון קשיים בילדות אבל בשנה האחרונה שהצלחתי להשלים בגרויות ולהשכיל הבנתי שאני כן יכול להשתלב בעולם או לפחות כך חשבתי, תמיד הייתי עוף מוזר אני בעל עולם דמיוני עצום ואני אוהב לחשוב ולחקור אבל לכול מה שקשור לבני אדם ממש קשה לי איתם תמיד העדפתי חיות על פניהם, אך איני מראה את זה תמיד שאני הולך למסיבות שאני עם חברים אני גונב את ההצגה כולם חושבים שאני איזה חברמן בעל כושר דיבור המצחיק שעושה שמח. תמיד נלחמתי בפחד מאנשים, התגברתי על חרדות התחלתי עם נשים ושכבתי עם הנשים שאני באמת רוצה אותן. אך אני מרגיש הרבה פעמים שאין לי עם לדבר למשל חבר נפש שלי שהכרתי אותו בתקופה שהוא החליט להתנתק מהרשתות החברתיות, ולאחרונה הוא חזר לזה והוא פשוט נהיה בלתי נסבל הוא כל הזמן מתעסק בסטורי הדבילי הזה, פעם אחת דיברתי איתו שיחת נפש והוא פשוט ברח לזה והתעלם ממני, כאילו אני לא מבין מה הקטע למה כולם מכורים לזבל הזה אתה עם אנשים שאתה רואה פעם בה או מנהל איתם שיחה חשובה אתה לא יכול לעזוב הפאלפון ותתעסק איתו בבית שלך שאתה לבד?.
וגם להיות לבד אני לא מבין למה לישראלים כל כך קשה עם זה למה כולם פה תלותיים ולא יכולים לעשות שום דבר לבד בחייאת יש אנשים שזה היה נראה להם מוזר שלפעמים באלי שקט ואני הולך לים לבד ואני אפילו לא מדבר על חו"ל, מצד אחד אני אוהב להיות עצמי מצד שני זה קשה שאף אחד לא מבין אותי ואני פשוט פוחד שהכל התמוטט עליי ההתקפי חרדות מדי פעם משתלטים עליי לא מזמן אחרי שתייה מרובה זה קרה לי, הפסקתי עם הסמים שהייתי צורך והתקופה של הבידוד של הקורונה הייתה צמיחה עבורי סוף סוף אין מרוץ עכברים ואנשים לא נוגעים בי, אבל העיניים חוזרים, הכל רץ מהר מדי כולם מכורים למסכים ולסמים אחרים ואני אני מנסה לשרוד פה אין שום סיכוי שאתאבד למה שאני הזרז משהו שיגיע בכל זאת, אבל לחיות?, לא יודע עם אני מסוגל, לפעמים באלי לעבור לאיזה חור בצפון ולא לדבר עם אף אחד חוץ מהתנים והעצים, כולם אומרים לי שאני צריך אישה שאהבה תציל אותי אבל זה בולשיט בעייני כאילו מה אני צריך משהי חיצונית שתציל אותי מה אני מהרווקות האנושות האלה שמתפללות למי יודע בשביל איזה זיווג?, כאילו אהבה של דיסני זה מה שיעזור כן בטח אספר לה את כל הסודות שלי הפתח אליה אינטימית ואז היא תשבור לי את הלב אז למה?.