אני גר בחור בדרום ונמאס לי כבר

היי חברה אז כן אני גר בעיר שהיא חור ללא מוצא (בדרום) אין פה תעסוקה אין פה מקומות בילוי אין פה בעיקר כלום יש פה שקט בעיקר לאנשים שמחפשים שקט אחרי יום עבודה או בסופי שבוע
אני חייל משוחרר השתחררתי לא מזמן מצה"ל אני עבדתי במפעל זמני פה היכן שאני גר זה היה פרויקט זמני של 3 חודשים לא הייתה לי בעיה לעבוד בה מכיוון שאחרי שהשתחררתי חיפשתי מקום עבודה בערך חודש ומצאתי את זה עשיתי שם ממש אחלה כסף וממש אהבתי את מקום העבודה חסכתי בערך מהעבודה במפעל 10 אלף הכנסתי הכול לחיסכון יש לי בחיסכון כרגע 30 אלף שקלים.
לאחר מכן התקופה של העבודה הזמנית במפעל הסתיימה עשו לכל אחד מהאנשים שיחת שימוע היינו בערך 20 איש שעבדו בעבודה זמנית השאירו בערך 4-5 אנשים מכול ה-20 איש במפעל ואני הייתי מאלה שלא השאירו אותם אבל מכיוון שלא היה מקום במפעל (ככה הם טענו) אבל לפחות קיבלתי משהו משהו חיובי מהמנהל שלי
הוא טען שאני יהיה מאלה שלא יישאר במפעל אבל אני השארתי רושם חיובי מאוד גבוהה ושאפילו שיש מצב שאולי יתקשרו אליי כדי שאני אחזור עם במידה ואני ארצה כי אני כבר רשום אצלם במערכת
הייתי טוחן המון שעות נוספות המנהל שלי היה מנדב אותי ישר לעשות כפולות בגלל שאנשים לא היו מגיעים לעבודה אני מאוד אוהב להקפיד על זמנים זמנים אצלי זה דבר חשוב ככה שאף פעם לא הייתי מאחר לעבודה הייתי עובד בשלושה משמרות
משמרת בוקר,משמרת צהריים,משמרת לילה,
משמרת בוקר -6:40-14:00
משמרת צהריים-14:00-22:30
משמרת לילה-22:30-6:40

ככה שלפעמים עם הייתי בשבוע בוקר אז הייתי מדי פעם קם בשעה
4:00 כי הייתי אוהב לראות משהו בטלויזיה וגם להכין ארוחת בוקר
וכו' ואז הייתי יוצא ב5:30 כי הייתי הולך לעבודה ברגל אל תשאלו למה לא ביקשת שיקחו אותך וזה.. אז אני לא אוהב להסתמך על אנשים בענייני עבודה אני מעדיף להסתדר לבד לגבי זה.
בסופו של דבר למזלי היה לי אופניים חשמליות ככה שהייתי דואג להטעין אותם והייתי פשוט מגיע איתם לעבודה.

עכשיו אני לא עובד במפעל מאז חודש מרץ 20/3/2020
אני כבר כמעט 4 חודשים ללא מסגרת עבודה התחלתי
להציף בקו"ח בכל מיני עבודות ליד מגוריי הייתי שולח המון
ואף אחד לא היה חוזר אליי בכלל הייתי ממש מחכה לטלפונים
ופשוט כלום אני כרגע ללא שקל בכרטיס האשראי כי הכנסתי
את הכול לחיסכון אני גר עם ההורים ככה שגם עם הם היו מציעים
לי עזרה כספית או משהו לא הייתי לוקח (לא יודע למה לא הייתי לוקח ככה אני מכיר את עצמי)פשוט הייתי אומר שאני לא צריך אני יכול להסתדר גם בלי עזרה כספית זה לא ממש משנה לי אני כבר
התחלתי להשתגע מכל העסק הזה בגלל הנגיף הזה שהרס את המדינה הזאת יש לי דוד שתמיד מדבר איתי פה ושם הוא גר במרכז
(תל-אביב) תמיד שואל לשלומי וזה אז יוצא מצב שתמיד הוא שואל אותי עם אני מצליח למצוא עבודה היכן שאני גר אני תמיד עונה לו
שלילי אז בסופו של דבר החלטתי שנשבר לי כבר ועשיתי לעצמי סוכן חכם כזה שמוצא לגביי משרות עבודה עשיתי סוכן אחד בדרום
לגביי איזור מגוריי בדרום לא מוצא בכלל ועשיתי סוכן אחד בעיקר במרכז בתל אביב הוא מצא לי לפחות 30 משרות של לגביי משרה וכל זה ביומיים ואז חשבתי על ללכת להשכיר דירה או משהו בתל אביב אבל אני בכלל לא מבין בזה מצד אחד אני לא פוחד לצאת מהבית של ההורים וללכת לגור לבד כי בתכלס זה אחריות גדולה
לשכיר דירה ואחד הדברים שאני ממש אוהב זה לקחת אחריות
בשתיי ידיים אבל האמת אני קצת בחששות כי חשבתי על משהו
יש לי האמת בן דוד שגר בתל אביב אנימקצת חושש לשאול אותו
עם אני יכול לגור אצלו אין לי בעיה לשאול פשוט אני מפחד מהתשובה כן/לא אני גם ללא תעודת בגרות ככה שאני באמת רוצה להשלים אותה על הצד הטוב ולשלב עם זה עבודה כי פה בדרום אין סיכויי שאני אמצא בזמן הקרוב ואני מתחיל בספטמבר להשלים
בגרויות מה אתם חושבים ללכת להשכיר דירה לבד או לשאול את דוד שלי עם אני יכול לגור אצלו? אני רוצה לשמוע חוויות מאנשים שבאמת חוו את זה או שעכשיו משכירים תודה ותודה למי שקרא את כל זה עד הסוף אני באמת מעריך את זה פשוט הייתי חייב לפרוק משהו שממש יושב עליי בחודשים האחרונים.