חסרה לי דמות נשית בחיים, מרגישה שחסר לי חום ואהבה בחיים

שלום לכולם, בחרתי לשתף כאן ולא בפורום אחר מכיוון שכאן זה נראלי הכי רלוונטי.
אני בת 25, סטודנטית בשנה בית במכללה מוכרת בארץ,יש בי צורך לכתוב משהו אישי כאן עליי שלא אמרתי לאיש (חוץ מאחד וזה היה לפני כשעה).

מגיל 16 ,17 בערך אני מסתכלת על בנות קצת אחרת. חשבתי גם בקטע מיני ובמחשבות לא נגעלתי אך במציאות כן נרתעתי.

בגיל 16 הכרתי חברה טובה מהצופים שהייתה החברה הכי טובה שלי עד התיכון ,בצבא הקשר נשמר אך פחות ולאחר השחרור כל אחת הלכה בדרכה.

היא הייתה עבורי חברה מאוד מאוד טובה, מדברות כל יום, בת הוא תמיד חיבקה אותי, תמיד אני הייתי מקשיבה לבעיות שלה, היינו מדברות שעות כל יום- היא היא מקרינה לי המון חום ואהבה למרות היותה ביישנית. הרגשתי כאילו היא ממלאה את כל הלב שלי.

לאחר כמה שנים התרחקנו, ולא.מצאתי איזשהי דמות שתוכל אולי להיות כמוהה. בצבא "נדלקתי" על המפקדת האישית שלי כי היא הייתה מאוד מחמיאה לי, מחפשת אותי ודואגת לי. ממש כמו אחות. בכוונה שמתי גרשיים אתה הנדלקתי, כי שדמיינתי קטעים אירופאיים איתה מעט נגעלתי.

לאחר השחרור, לא הרגשתי דבר לאף אחת. הרגשתי אפילו דיי בודדה, כי עברתי המון בבית דיי סילקו אותי מהבית שבוע אחרי השחרור...

גם כשעברתי במקומות תמיד התרגשתי שיש לידי בנות יפות, שאוכל לשוחח איתן. *חשוב לי להבהיר-גם הייתי בזוגיות עם גברים ואני נמשכת לגברים, כל חיי הייתי רק עם בנים-משחקת איתם בהפסקות, איתם תמיד בכיתה בחוגים בצופים בצבא...רק עם בנים (הרגשתי תמיד יותר נוח איתם)

התחלתי ללמוד לפני שנתיים, הכרתי חברה טובה שהראתה לי המון אכפתיות וסוג של התחברתי אליה והרגשתי אליה רגש של כמו אחות- וכנראה אמרתי משהו שמאוד הרתיעה אותה ממני -התרחקנו היה ויכוח קטן ואחרי חודש חזרנו לדבר-אבל הפעם אני זו שלקחה שני צעדים אחורה ממנה.

הגיע סמסטר קיץ, למדתי במשך חודשיים במכללה . הייתה מישהי בכיתה שתמיד חייכה אליי והסתכלה עליי בכיתה. מעיין הייתה לי הרגשה שאני מוצאת חן בעיניה אז שיחקתי קצת המשחק כמו שאומרים, קצת קשה להשגה (שבדיעבד זה לא תרם לי לכלום) אבל לא הרגשתי אליה כלום. ממש כלום. לאחר כמה חודשים, חלמתי עליה חלום דיי אירוטי ומאוד נגעלתי ולמשך כמה ימים המחשבות על החלום לא יצאו מהמחשבה שלי (במיוחד שאנחנו באותה המכללה).

הצצתי לה בתמונות בפייסבוק ובאינסטגרם ומאוד נהנתי לראות את התמונות כאילו זה חימם לי את הלב , כי היא לא כמו הרוב רזות וחטובות, היא מלאה כזו אבל מאוד נעימה.

עד לפני כמה זמן הייתי דלוקה עליה מאוד, אפילו מחשבות אירוטיות עליה גם לא הגעילו אותי . מכיוון שאנחנו לא באותם קורסים תמיד חיפשתי אחרי בהפסקות , תמיד הייתי הולכת לאן שהיא הולכת ורוצה להראות שאני נוכחת -ולפעמים היא הייתה מעיפה מבט. אחרי הרבה מאמצים עברתי לקורס שהיא נמצאת בו. היה שיעור אחד לפני כשבועיים והיא ממש הסמיקה שהיא ראתה אותי וראיתי אפילו את האישונים שלה מתרחבים. היה מאוד נחמד להיות לידה ולשמוע קצת ממנה. אבל, שוב התפצלנו עקב המצב ואנחנו לא ביחד והסיכוי שלי לפגוש אותה שוב מאוד קלוש.

לאורך כל היום הייתי דיי מצוברחת. אבל, עלתה בי נורה אדומה שאולי אני בעצם לא דלוקה עליה. אני פשוט מחפשת דמות נשית שתהיה לי בחיים. דמות שתאהב אותי, תתן לי חיבוק שצריך, שתתמוך בי...
אם תראו אותי ויזואלית ,תראו כי אני דיי טומבוי..לא מתלבשת כמו בן או מתנהגת כמו אבל אני לא מתאפשרת ולא לובשת שמלות עקבים וממש לא מעניין אותי אופנה וריכולים.

אני כן יודעת, שאני והאחיות שלי לא בקשר. שזה סיפור בפני עצמו, אני יכולה להגיד שלהיות איתן בקשר לא עושה לי טוב בכלל. עם אמא שלי, הקשר בסדר אבל היא מאוד מרוכזת בעצמה.

מאוד חפרתי כאן, אבל היה לי חשוב לפרוק מה שיושב לי על הלב כבר מאז התיכון. אני מחפשת דמות נשית עדינה חמודה אוהבת שתהיה חברה שלי. שתהיה כמו אחות עבורי... אני לא נגד הקהילה הגאה בכלל בכלל לא-פשוט אני לא רואה את עצמי יוצאת עם בחורה לדייט או אפילו במיטה...פשוט לא רואה אז אני דיי בטוחה שאני לא בי/לסבית.

מה לדעתכם כדי לי לעשות? ושוב ,סליחה על החפירה הייתי חייבת להוציא מה שיושב לי על הלב