היא אומרת שאני לא מפנה לה זמן

אנחנו ביחד 3 חודשים היא בת 18 אני בן 24 היא עדיין לא התגייסה והיא גרה במרחק שעה וחצי נסיעה ממני.
אני עובד משמרות מלאות ולה יש המון זמן פנוי. אנחנו נפגשים פעמיים בשבוע לפעמים היא באה לישון אצלי ואנחנו יוצאים מבלים וכל מיני.
חוץ ממנה כמו לכולם יש לי עוד חיים. הורים, חברים, דברים שאני צריך לעשות וגם לפעמים זמן לעצמי.
היא אומר שאני לא מקדיש לה זמן מספיק ושאני לא ניפגש איתה הרבה ואמרתי לה שזה בגלל שאני עובד ואני לא יכול כל הזמן לקחת חופשים כדי לראות אותה.
היא כל שבוע עושה לי על זה סצנות. ויותר גרוע מזה, היא אומרת שאני לא משקיע בה.
אני הכי משקיע בה שיש אני לא נותן לה לשלם פעם אחת עלינו תמיד לוקח אותה לבלות אם זה מסעדות, ים, יציאות וכל מה שבניהם.
כל פעם שהיא רוצה משהו אם זה סתם כשהיא באה אלי שיהיה דברים שהיא אוהבת במקרר כשהיא באה לישון אצלי אני ישר דואג לה.
אמא שלי הכי מכבדת אותה שבעולם ואפילו מכינה לנו אוכל ושתרגיש כמו בבית
לא מפסיק לה הפעם עד שלוש פעמים בשבוע שאנחנו נפגשים זה בגלל שאני עובד משמרות בוקר צהריים ולילה.
היא אומרת שקשה לה בקשר ואני יכול לתת מעצמי יותר ובאמת שאני נותן מקסימום אני פשוט לא יכול להיות רובוט ולבוא אליה וישר ללכת לעבודה זה מתיש אותי ורק בסופשים אנחנו נפגשים.
אני באמת אוהב אותה אבל זה ממש מבאס שהיא אומרת לי את הדברים האלה שאני לא מקדיש לה זמן ולא משקיע בה.
המרחק הוא לא פשוט יש ביננו מרחק נכבד של קילומטרים.
היא באה אלי לפעמים באמצע שבוע וגם בסופשים לפעמים אני בא אליה ומשם יוצאים. אני מודה. היא באה אלי יותר ממה שאני בא אליה וזה בגלל הזמן והחופש שיש לה כי היא עדיין לא התגייסה. היא אמרה לי שאם המצב הזה ככה כשהיא תתגייס זה יהיה הרבה יותר קשה והיא צודקת. אני התאהבתי בה ואני אוהב אותה אבל אני חושב שאם היא אומרת שקשה לה בקשר אני אוטומטית חושב על העתיד וכל יום שאני נשאר איתה אני יודע שיהיה לנו יותר קשה. הסברתי לה את הנושא הזה יותר מדי פעמים וכל שבוע זה חזור על עצמו
אני נותן מעצמי הרבה ומשקיע הרבה מאד מאמצים אבל זה שוב חוזר על עצמו הנושא שיחה הזה ואנחנו רבים ומתווכחים.
היא אומרת שההורים שלה לפעמים לא רואים את זה בעין יפה שאני לא בא אליה כמו שהיא באה אלי. אמרתי לה שזה לא שאת הולכת לאי בודד בלי שמכה ותקרה ושאת באה אלי כי את יכולה וזה לא שאת לא נהנת. אנחנו מבלים ויש לך פה הכל ואני דואג לה כמו שצריך.
אני לא יודע לאן פנינו מועדות מפה ומה כדאי באמת לעשות..
היה לה חבר שיום יום הם היו נפגשים והיא התרגלה היא נפרדה ממנו בגלל שהוא הכה אותה. הסברתי לה שלכל מערכת יחסים יש צד טוב ולא טוב. והלא טוב אצלנו זה המרחק.
מה לעשות..? אשמח לייעוץ טוב תודה מראש