הקורנה ומה שמסביב 
מתפטרים על המקום, בריאות נפשית ופיזית חשובות יותר מכל עבודה.
אני מאנשים ברי המזל שעובדים אפשר לומר. בזמן שאנשים רבים בארץ ובעולם יצאו לחל"ת או/ו איבדו את מקום העבודה שלהם, אני נשארתי בעבודה. יום יום הלכתי לעבודה. חודש חודש קיבלתי תלוש משכורת. מעבר לכך, לא רק שהעבודה לא הצטמצמה אלא נוספה עוד עבודה ועבדתי ועובדת שעות נוספות.
אני עובדת כל יום בין 9 ל-12 שעות חוץ מימי שישי שבת ולמען האמת בלי קשר לקורונה נמאס לי.
נמאס לי מהכאבים שיש לי בגוף נמאס לי מהחרדות. נמאס לי לפחד לעשות טעויות בעבודה ולפחד לקבל על זה בראש. נמאס לי להגיד תודה על זה שאני עובדת, נמאס לי להרגיש שאני חייבת את נשמתי למעסיקים על זה שהם לא פיטרו אותי. נמאס לי יום יום להילחם בשביל לשרוד. נמאס לי מניצול המצב הציני של המעסיקים על מנת להרוויח יותר על חשבוני.
אני שבורה נפשית. החזה שלי כואב ואני מרגישה שאני עומדת לקבל התקף לב מרוב עומס. אני פשוט לא מסוגלת לשאת את זה יותר.
איזה ברירה יש לי? לאחרונה היו לי מחשבות על להתפטר מהעבודה אבל זה זמן לא מתאים במיוחד עם הקורונה שקשה למצוא עבודה.
אין לי ברירה אלא להמשיך עם העבודה, להמשיך להחריב את הגוף שלי ואת הנשמה שלי. איזה ברירה יש לי? להחריב את הנשמה שלי בגלל עוני או להחריב את הנשמה שלי בגלל עבודה?
אני מעדיפה שיהיה לי מה לאכול ולסבול מאשר שלא יהיה לי כסף בכלל כי זאת אחת החרדות הנוראיות שחוויתי בחיי והבטחתי לעצמי שלא אחזור לשם.
אני מרגישה כל כך בודדה בסיטואציה הזאת ואני מרגישה שאין לי מוצא. במשמרת האחרונה שעבדתי הרגשתי שעוד קצת ואני אקרוס. אני לא רוצה למצוא את עצמי במוסד לחולי נפש אבל יש לי תחושה שאני ממש קרובה לשם במידה ואני אמשיך לעבוד.
הכאבים הפיזיים מקשים עליי יותר ונדמה לי שהזדקנתי בכמה שנים טובות בתקופה הזאת.
מישהו נמצא בסיוטאציה דומה? מה אתם חושבים לעשות? מה ההיתם עושים במקומי?
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2026