העתיד היפה שלי הוחרב ברגע אחד, איך אני ממשיך מפה?

שלום. אני אתחיל מקצת רקע עלי. אני בא ממשפחה שהמצב הכלכלי שלה לא טוב במיוחד. כבר עשר שנים שאני גר בדירה מזעזעת בבניין בלוקים. הדירה שלי כל כך קטנה צפופה ומכוערת. יש רעש בלתי נסבל 24/7 ופשוט אין מקום לזוז בה ותמיד יש צואת כלבים בכניסה לחדר מדרגות. מבחוץ המקום הזה נראה כמו בית כלא מבטון ומבפנים... טוב אני מניח שאתם יכולים לנחש. פשוט מקום שאתה חוזר אחרי אליו אחרי יום בית ספר ארוך ואתה שואל את עצמך למה הוא נראה ככ מדכא ולא כיף לחיות בו. ברוחב מולי עומדת שורה של בניינים חדשים, יפים מטופחים וגדולים. מאז שאני ילד קטן אני פשוט זוכר את עצמי אכול קנאה כלפי כל הילדים איתי בבית ספר שחיו בדירות יותר גדולות ממני, הרגשתי פשוט קנאה איומה בעושר שלהם. אני הבנתי שהמצב פשוט לא יכול להישאר ככה בעתיד ואני חייב לעבוד קשה מאוד מאוד אם אני אי פעם ארצה לצאת מהמצב הזה כשאני אהיה גדול ולחיות במקום טוב יותר. אני מגיל קטן למדתי בעצמי כל כך הרבה נושאים כמו פיזיקה, כימיה,היסטוריה, כלכלה, ביולוגיה, גאוגרפיה, אסטרונומיה ומחשבים כדי שיהיה לי ידע שימושי בעתיד וכדי להיחשב חכם ומוצלח. תמיד הייתי מהילדים האלו שמבוגרים היו רואים ואומרים וואו הוא הולך להיות מיליונר בעתיד. אני בבית ספר השקעתי כל כך הרבה זמן ומאמץ כדי להיות מוצלח בהכל 5 יחל מתמטיקה אנגלית והיו לי ציונים טובים וגם קיבלתי דפר 90 בצו ראשון. אני הרגשתי כל כך קרוב להגיע למטרה שלי. עוד מעט אני מסיים בית ספר! עוד מעט אני מתגייס ויוצא לחופשי! אני אוכל לעבוד במשהו שאני רוצה ולהרוויח מספיק כסף כדי לחיות במקום טוב יותר. אך משום מה לפני כמה ימים הכל נהרס לי, קיבלתי חשד להעתקה בבגרות במתמטיקה. ומה אני אעשה עכשיו? עשר שנים של השקעה פשוט נעלמו והלכו לפח! לערסים בשלוש יחידות שהולכים לשתות עם חברים שלהם כל יום תהיה תעודת בגרות ולי לא?! למה??! בנוסף לכך מכיתה ז עד אמצע כיתה י עברתי התעללות נפשית קשה מאוד שנמשכת באופן חלקי עד היום מצד ילדים מהכיתה ומהסביבה שלי. אני פיתחתי תסמינים של חרדת נטישה ופוסט טראומה מורכבת כתוצאה מכך ואני בוכה וסובל כל לילה בגלל זה וזה כנראה משהו שאני אסבול לכל החיים. אין לי שום סביבה שתומכת בי וחברים שיכולים לעזור לי ואני לא זוכר מתי חיבקו אותי בפעם האחרונה. אני באמת לא מבין למה כל זה קורה לי! למה אני עבדתי פי עשרים יותר קשה מכולם ובסוף אני הכי נדפק! למה משרד החינוך החליט לשים לי חשד על סמך כלום! אני כבר באמת לא יודע איך להתמודד עם זה, כל ממה שאני רוצה זה פשוט לחיות את החיים שלי בשקט עם ילדים משלי בעתיד, בבקשה, אני מתחנן. מה אני יכול לעשות?