גברים - הייתם נשארים בזוגיות כזו?

בת 25 הייתי בזוגיות שנה עם גבר בן 26 ( עצמאיים ) ,
בחצי שנה הראשונה הכל היה מושלם מבחינת כבוד , משיכה מטורפת , עקרונות משותפים, היינו יכולים לטייל ולדבר שעות ושנינו דיברנו גם על עתיד משותף , המשפחות והחברים אהבו וכל הזמן הוא לפחות הזכיר כמה זה טוב מידי בשביל להיות אמיתי !! בחצי שנה האחרונה התחיל להיות לשנינו עומס בעבודה , לא הקדשנו זמן לערב אחד שבו יוצאים ומשקיעים אחד בשני ( שזו טעות מלכתחילה ) נפגשים לרוב רק בבית שלו ( גר לבד ) רואים טלויזיה ונרדמים ביחד וישר קמים לעבודה בשעות שונות , ולדעתי כתוצאה מזה בחודשיים האחרונים זה הרגיש שהכל דעך , ובגלל שלא היינו רבים כמעט בכלל ולא היו משחקי אגו לא היה משהו שיתסיס את הקשר ( תמיד הכל היה בסדר ורגוע מידי) דיברנו על זה בתקופה האחרונה שזה כבר לא כמו בהתחלה ויצאנו לסרט ביחד אחרי יוצר מחצי שנה שלא וזה הרגיש פתאום מוזר ומביך להיות לבד במקום רומנטי , הרגשתי שהוא מרגיש ככה גם ובקושי היה לנו על מה לדבר , ואז פתאום הבנתי כמה זה הרוס ולא שם .. מאז ההרגשה של שנינו השתנתה דיברנו בקרירות בלי לשים לב וזה הרחיק עוד יותר , לבסוף דיברנו על זה והבנו שאנחנו אוהבים אבל חסר משהו וזה לא מספיק ( לטענתו זה לא מה שהוא ציפה מעצמו להרגיש אחרי כל כך הרבה זמן ) והוא החליט שהוא מעדיף שניפרד כי הוא ניסה להתאהב בי שוב אבל לא הצליח והוא רוצה להיות מאוהב בבת זוג שלו ולהרגיש משהו עוצמתי ולא בקשר סביר מינוס ...
כשהוא אמר את זה החלטתי לשחרר כי לא מגיע לאף אחד להיות בקשר בינוני
אבל עדיין קשה לי לשחרר כי אני מרגישה פספוס הבסיס של הזוגיות שלנו פשוט מושלם , ולדעתי זה דברים שאפשר לעבוד עליהם כי הם כן היו בהתחלה , הוא אמר שהיציאה שעשינו שיקפה שאי אפשר לעבוד על זה וזה לא יקרה בכח זה צריך להיות טבעי , האם אני טועה וזה באמת היה אמור להסתיים גם לטובתי ? לפני כן היה לי קשר שהיינו מאוהבים ברמות אבל לא היה כבוד והכל היה סביב קנאה אז אני כבר לא יודעת מה עדיף ... וגם כל הזמן אני חשובת לעצמי שבאמת היה לו טוב ורגוע ולרגע לא היה לו רע או קשה בתקופה הזאת וגם לי אז מה צריך יותר מקשר שלא עושה לך רע בחיים ונותן לך שקט ושלווה .. אולי אני טועה וזה היה צריך לקרות ואולי הוא יחזור ..
מישהו חווה משהו דומה והבין שפספס לבסוף?