חברה שלי צעקה עליי בחוף ליד כולם והוציאה אותי זולה

זה קרה לפני כמה חודשים אבל מאז זה לא יוצא לי מהראש ומטריד אותי כבר תקופה מאוד ארוכה. אני מצטערת אם זה ייצא ארוך.
נסעתי עם חברה לים. חשבנו לעשות חיים , להשתחרר קצת מהלימודים ולהנות.
בפועל זה היה היום הכי נורא בחיי.
עוד בדרך לים היא התחילה לעשות פרצופים על כל מיני דברים ממש מטומטמים שלא נראו לה וזה כבר העכיר את האווירה ויצר מתח באוויר.
כשהגענו לים היא ישר התחילה "תצלמי אותי ככה, תצלמי אותי שם , ופה ולמעלה ולמטה" בקיצור כאב ראש. באתי לים להנות ולא לעמוד שעה ולצלם אותה.
בסדר עברנו את זה וסוף סוף נכנסתי לים.
היא ישר התחילה לעשות לי פרצופים שלא בא לה להיכנס לים כי היא מפחדת להיכנס עמוק.בסדר. התחשבתי בה וחזרנו לחוף. פתאום היא אומרת לי "בואי נטייל לאורך החוף" אמרתי סבבה, אם לא להיכנס לים אז לפחות נעשה הליכה לאורך החוף. פתאום אני מתחילה לשים לב שהיא גוררת אותי כבר איזה 6 חופים ואמרתי לה שאני לא מתכוונת להמשיך אחרת לא נמצא את התיקים שלנו בגלל שזה היה יום מאוד עמוס עם מלא אנשים. פתאום היא התחילה להתווכח איתי ולעשות לי מצפון ואמרה שהיא תמשיך בלעדי.
סבבה עד כאן. הסתובבתי וחזרתי חזרה. עד שמצאתי את התיקים לקח מלא זמן אבל סוף סוף נכנסתי לים. בים בא אליי בחור ממש חמוד, סתם דיברנו, לא משהו רציני, הוא בא מרקע מאוד מעניין והיה לי איתו שיח נורא נחמד. אחרי איזה 10 דקות יצאנו מהים וישבתי איתו ועם חבר שלו לא רחוק מהחוף. כל הזמן הזה הסתכלתי אם חברה שלי חזרה או לא כי דאגתי לה. וכל הזמן הזה אמרתי לבחור שאני צריכה ללכת כי חברה שלי תחזור בכל רגע. בקיצור אחרי שישבתי איתם איזה 10 דקות ולא ראיתי סימן ממנה החלטתי לחזור ופתאום אני שמה לב לחמולה של אנשים ובמרכז- היא בוכה ! היא התחילה לעשות סצנות ולצעוק על כל החוף "מה את הולכת עם איזה בחור שאת מכירה שתי דקות בחוף ?!" לא זוכרת בדיוק מה היא אמרה אבל הרמיזה והטענה שלה הייתה שאני זולה שהולכת עם כל אחד וכל האנשים בחוף פשוט הסתכלו עליי במבט ביקורתי של "איך עשיתי לה את זה ?" היא ממש התחילה להתפרע ולאבד את זה לגמרי והתחילה לצרוח ולצעוק שהיא חשבה שכבר הלכתי וחזרתי הביתה. איך בדיוק היא יכולה לחשוב ככה אם התיק שלי והנעליים שלי מונחים בדיוק ליד התיק שלה? מה הלכתי יחפה הביתה והשארתי את התיק עם הכסף ,הפלאפון והכרטיס בחוף? היא הרימה ממש סצנה ! כל הדרך חזרה היא פשוט מיררה לי את החיים , צרחה שאני שקרנית וסתם מנסה להוציא אותי נקייה וכל הדרך היא ניסתה להוכיח לי שאני אשמה, אבל אני באמת לא רואה את האשמה שלי פה ! היא חצתה את הגבול לפי דעתי. ללכת 6 חופים כשכולם מפוצצים באנשים שלכי תמצאי עכשיו את התיק שלך בין כל האנשים האלה? זה הלחיץ אותי כי אני פרנואידית בקטעים האלה.
וחוץ מזה אני כן דאגתי לה וכן הסתכלתי כל הזמן אם היא באה, אין לי מושג איך החמולה הזאת הספיקה להתאסף כי בדקתי כל דקה אם היא שם או לא !! אני באמת לא יודעת מה לא עשיתי בסדר. מרוב שכל הזמן בדקתי אם היא חזרה אמרתי כל הזמן לבחור שאני צריכה לחזור והרגשתי לא בנוח שהיא עלולה לחזור ושאני לא אהיה שם. אני רוצה לדעת מה דעתכם. אם אני מפספסת פה איזו נקודה או משהו אשמח אם תגידו לי אם אני באמת אשמה כמו שהיא טוענת או לא. מאז המקרה אנחנו לא מדברות יותר מרוב שזה היה פשוט סיוט. היא אפילו לא נתנה לי הזדמנות להסביר לה מה באמת קרה. היא פשוט לא מעוניינת להקשיב. מאז אני פשוט מרגישה זולה. אז מה אתם חושבים?