מתייחסים אליי כאילו אני יצור לא מהעולם הזה, מכוער, שמן, מגעיל. פוגעת בעצמי

כן, אתם בטח שואלים את עצמכם, למה שילדה שהיא רק בת 13 תשנא את החיים שלה? מה היא מבינה בכלל?
אני סובלת. נכנסתי למקום אפל בחיי ונתקעתי בו, אני לא מצליחה לצאת ממנו ואני גם לא אצליח לצאת ממנו.
אחד מהסיפורים הנפוצים האלה על משפחה מכה.
אני שומרת את זה בבטן כלכך הרבה זמן,שבועות, חודשים, שנים.
כן אני בטוחה שאני טיפשה כי אני פורקת את כל השיט שלי לזרים שבטח לא שמים עליי בכלל זין.
וכן, אולי רק היום נכנסתי לאתר הזה ואני בטוחה שאני אתחרט על זה אבל, למה לא?
אני אחת מהילדות האלה, השקטה, המתבודדת, המרוחקת, ה'חסרת חברים', זאת שנראית כאילו לא אכפת לה מכלום, כאילו אין לה רגשות, כאילו אין לה בעיות בחיים, זאת שנראית כאילו היא שמה זין על הכל,
אבל תנו לי לספר לכם משהו, יש לי רגשות, יש לי בעיות בחיים, כןכן אני לא איזה פריקית בלי רגשות.
טוב, אז מאיפה נתחיל? אה כן, היום הראשון שאבא שלי הכה אותי. בגיל 6, אני זוכרת אותו בראש כמו צלקת שלעולם לא הולכת להיעלם.
ראיתי שחור, הרגשתי כלכך נורא, התחילו להופיע לי סימנים על העור, וסבלתי. אבל מה הייתי יכולה לעשות? כלום, בדיוק. רק להיות הכלבה הטובה שאני ולהתנהג כאילו לא קורה כלום מסביבי, כאילו שאני לא סובלת.
ואתם יודעים מה הכי משגע אותי? שאחרי שעה הוא התנהג כאילו כלום לא קרה. כאילו הוא לא הכה את הבת שלו הרגע.
המשפחה שלי התחילה להכות אותי. להכות אותי על כל דבר קטן, מאז פשוט גרמתי לעצמי לחשוב שזה מגיע לי, שעשיתי דברים כלכך רעים עד כדי כך שכל זה מגיע לי.
חבורות, סימנים, דם. זה כל מה שראיתי ב6 שנים האחרונות.
מה הלאה? גיל 11, כמובן. אחד הימים הגרועים בחיי, יום שניסיתי כלכך הרבה להעלים מהראש שלי.
כל מה שאני אגיד הוא שכמעט נאנסתי. זה העולם שאנו חיים בו, אונס, הטרדות מיניות ואלימות. ואי אפשר לעצור את זה לא משנה כמה פעמים ננסה, ומה שעצוב הוא, שהרבה אנשים אפילו לא מנסים לעצור את זה, הם מעלימים עין, חושבים שאם הם לא יתייחסו לזה אז החיים יהיו תותים.
בנוסף להכל, הביטחון העצמי שלי, ששואף לכיוון 0. מתייחסים אליי כאילו אני יצור לא מהעולם הזה, יצור מכוער, יצור שמן, יצור מגעיל.
זה הגיע לרמה שאני פוגעת בעצמי. כל יום, אני ניגשת למגירה, לוקחת סכין, ופוגעת בעצמי כדי שאני ארגיש טוב יותר עם עצמי, ואולי, רק קצת, אני מרגישה טוב עם עצמי, זה ממכר, קשה להפסיק, ואני גם לא רוצה להפסיק. כשחושבים על זה, זה כמו סמים. אחרי הפעם הראשונה שלך, אתה לא יכול להפסיק, נפלת לבור אינסופי, שבסופו יש רק חושך.
טוב זרים יקרים, להתראות. היה נעים להכיר.