בהתחלה הוא היה ממש נחמד ואז הוא השתנה. איך להתמודד?

אז הי לכולם,
תקשיבו אני מה זה בבאסה כבר שבוע לא עובר לי , הכל ביגלל איזה בחור . שתכלס לא שווה את זה .
אז הכרתי אותו באיזה מיפגש חברתי , הוא ממש שם עלי עין והתעניין בי
ואני כזה לא ממש נידלקתי ממבט ראישון , כי זה לא ממש הטייפ קאס שלי אבל
זרמתי עם הוויב שלו , ואהבתי את היחס ממנו .
בסוף הערב החלפנו טלפונים והיסתמסנו עוד שעתיים אחר כך ,
כבר התחילו להיוולד לי פרפרים לגביו,
ביום למחרת הוא שאל אם אני רוצה להיפגש , דיי התלבטתי , בסוף ניפגשנו היה דיי נחמד
ושבסוף גם ניגמר בדירה שלו .במיטה .
בסופש כבר נסעתי עם החברים שלו לקפיינג .
היתה שבת קצת מוזרה , לא ממש עשתה לנו טוב . א
הקשר הזה המשיך שבועיים
תוך כדי שאני מג'נגלת עבודה וחוזרת לבית תוך כדי , נישארתי לישון
אצלו כמה פעמים ,
תוך כדי שאני כבר מרגישה שהוא לא הבחור שהכרתי בהתחלה ,
הוא ניסגר והרחיק אותי , כשהיינו הולכים ברחוב ראיתי אותו מסתכל על כל העולם רק לא עלי
התבאסתי שאני לא מהפנטת אותו ,
שאני סתם עוד משהי בשבילו .
לפעמים שהייתי קמה אצלו בבוקר אחרי לילה,
הוא היה אומר לי טוב , לכי . כאילו ככה .
וזה דיי היה פוגע בי . אני לא בובת מין .
רציתי חבר . קיבלתי דמגוג שלא יודע להתמודד עם עצמו אז מעיף אותי לכל הרוחות .
בפעם השניה שהוא אמר לי ללכת התחלתי לבכות , אמרתי לו שהוא לא יכול להפשיט אותי ואז להעיף אותי הוא טען שאני לא נותנת לו מקום לפרטיות . ושאני מעיקה עליו , מה שממש לא נכון . וממש כאב לי .
בקיצור הלכתי ולא חזרתי
אחרי יומיים שהוא לא התקרש
יזמתי שיחה אמרתי שאני מצטערת שלא הבנתי שהוא לא בעיניין ושזה לא הדדי ואני מאחלת לו בהצלחה וביי . הוא מבחינתו אמר שאני לא מורכבת מספיק , וששעממתי אותו .
זדנגרט.
אבל מאז יושב לי אבן בלב .
קודם כל אני מרגישה אשמה על כל הסיפור הזה
ובושה
ואני מרגישה
כאילו עשיתי מעצמי צחוק , ניחשפתי . שמתי את הלב שלי . התפשטתי . ומה שקיבלתי זה אדישות וקרירות .
חוץ מיזה ככל שהוא דחה אותי ככה לא הייתי מוכנה לקבל את זה
והמשכתי להגיע למרות שכבר בשלבים הראישונים הבנתי שהוא לא בעניין רציני כמוני .
בקיצור ,
אני מבינה שהיה בי איזה מנגנון דפוק שנימשך למקום הפגיע הזה
ועוד מנגנון שלא היה מוכן לקבל את הדחיה .
כמה שאני לא רוצה לייחס למיקרה הזה חשיבות ולהעצים אותו ,אני מוצאת את עצמי סוחבת את זה כבר שבוע בערך וחושבת עליו יותר ממה שחשבתי שיקרה .
וכבד לי בפניים
ולא יודעת איך
להירגע ,
בערך כל היום הלב שלי עסוק בלהבין איפה הייתי לא בסדר . איפה טעייתי . מה היה שם .
מה קרה .

ואין לי תשובות . ורע לי .