איך להיות שלם עם עצמי?

אני אף פעם לא אהבתי חברה תמיד הייתי בבית נהנתי עם עצמי עשיתי כיף עם עצמי ואף פעם לא הרגשתי שהיה חסר לי משהו. אף פעם לא התעסקתי במה חושבים או יחשבו עליי (אבל תמיד הייתה לי חרדה חברתית ואני מפחד לדבר עם אנשים שאני לא מכיר או לדבר עם אנשים שאני מכיר כי יכול להיות שהאנשים ליד ישמעו אותנו)
אבל בגיל ההתבגרות חוויתי שינוי גדול והמודעות העצמית שלי עלתה לגבהים מפחידים, התחלתי להיות אובסיסיבי אפילו עם איך שאני נראה בין אם זה להבריז מהשיעור הראשון של היום כדי לסדר את התסרוקת או לשבת שעות בבית הספר ולחשוב רק על איך שאני נראה,חשבתי שאם אני אלך למכון ואתאמן זה יעזור וכן זה עזר אבל זה לא פתר את הבעייה רק החליש אותה בטיפה כי תמיד יש מישהו חטוב יותר ממני אז מה זה משנה? תמיד אין מספיק קוביות בבטן וכתפיים לא רחבות מספיק וכו וכו.
אני אוהב את הפנים שלי אבל התחיל להיות פגם אחד...חצ'קונים וזה נהיה עוד גורם לעליה במודעות העצמית, הם על הסנטר, הכתפיים, הגב, המצח אי אפשר להסתיר אותם אז לפני חודש התחלתי טיפול קיורוטן בשביל להיפטר מהם ואז אני יהיה בטוח בעצמי!
אני לא מאמין לזה לשנייה אחת. זה אף פעם לא מספיק חסר לי משהו בשביל להרגיש טוב עם עצמי.אני רוצה לקום בבוקר ולעשות את מה שאני אוהב אבל המחשבות האלה לא הולכות והפתרונות האלה לא מספקים אפילו הלכתי להתנדב מיוזמה אישית ומצאתי חברה ככה סתם וזה עזר לזמן קצר כי הרגשתי שסוף סוף יש לי הוכחה לזה שהקיום שלי מוצדק ובכל זאת איך שהוא התביישתי בזה,אני התביישתי בכך שיש לי חברה! במבט לאחור אני מרגיש כל-כך מטומטם, יש לי חבר אחד ויחיד שאני מכיר 10 שנים ואפילו לו לא סיפרתי ואני לא בקשר טוב עם המשפחה שלי (אחי הגדול גר חדר ליד ואנחנו לא מדברים כבר שנתיים שלוש ככה) אז גם ככה אני לא מספר להם כלום. והקשר לא נמשך הרבה זמן רק כמה חודשים והוא לא עבד כי לא באמת ידעתי מה לעשות? כאילו איך מבלים זמן משמעותי עם בן אדם אחר תמיד היו לי שיחות קצרות עם אנשים בבית ספר כדי שלא יהיה לי משעמם בהפסקות.ומה יש לעשות מחוץ לבית גם ככה?
חוץ מהחבר שאני מכיר 10 שנים אני לא באמת יכול לקרוא לעוד מישהו חבר.
תמיד סירבתי להיפגש עם אנשים מחוץ לבית ספר כי באמת לא רציתי ואנשים הפסיקו לשאול ובכלל להזמין אותי ושמחתי מאוד מזה. אבל ההרגשה הזאת שאני מרגיש כבר בשנה האחרונה היא נוראית ואני יודע שהיא גם לא הגיונית אבל לא משנה מה אני חושב או אומר לעצמי הוא לא הולך ונמאס לי לחיות בשביל להצדיק את עצמי מול זרים שאני אראה לכמה שניות או דקות אז בין עם אני נרקיסיסט עם בעיות תדמית או סתם מתבגר שחווה תופעות לוואי של קיורוטן תעזרו לי בבקשה! איך שהוא אין לי מקום אחר לפנות אליו.