לא, את סתם צומי
אני בזמן האחרון ממש ממש לחוצה מדברים
עליתי לכיתה יא ולפעמים אני באמת מרגישה שאין לי זמן לכלום.
מפציצים אותנו בעבודות ושיעורי בית להגשה ומבחנים והכל ובכלל לא מרחמים עלינו מהזום
אני מרגישה שאני כל הזמן עוברת מעבודה לעבודה וממבחן למבחן ומדבר לדבר. אני בשתי תנועות נוער, זה אומר שארבעה ימים מהשבוע זה כבר מוקדש בעיקר לכנפיים של קרמבו או לתנועה החדשה, בלי קשר לסמינרים על כל הסופש שהם עושים לנו מלא בזמן האחרון.
אני מוצאת את עצמי ממש נלחצת ממשהו שפתאום קלטתי שפספסתי או שאני מרגישה לא מוכנה אליו ומתחילה ממש להתנשם ולהרגיש שאין לי אוויר ושהחדר מסתובב ולפעמים אני גם מתחילה פשוט לבכות
אני לא יודעת אם זה התקף חרדה זה לא מרגיש לי כזה גרוע כמו התקף חרדה
לי ולאבא שלי יש יחסים ממש גרועים והוא ממש מקשה עלי עם כל מה שעובר עלי בזמן האחרון
הוא באמת בן אדם כל כך קשה וכל כך פרימיטיבי ועקשן שזה בלתי אפשרי לחיות איתו. אחותי עברה מהבית בגללו
גם אחרי שיחות פשוט מתסכלות איתו יש לי את ה״התקפי חרדה״ האלה.
זה לא משהו שקרה לי אף פעם לפני זה ואני לא יודעת מה לעשות עם זה
לפעמים אני מקבלת את ההרגשה הזאת ופשוט לא נותנת לזה חשיבות, ולפעמים זה פשוט מתפוצץ והגוף שלי מתחיל לרעוד ולבכות, אבל זה עדיין מרגיש לי צומי מצידי לקרוא לזה התקף חרדה
מישהו מפה חווה התקפי חרדה וזה הרגיש לו דומה? יש לכם עצות לתת לי מה לעשות עם איך שאני מרגישה?.
אני ממש נקרעת בין הלימודים לחיי חברה ואני לא רוצה לעזוב לא את התנועה ולא את כנפיים של קרמבו, ואני לא רוצה גם לרדת יחידות בלימודים (אני חמש חמש וזה ממש מאתגר אבל יש לי ציונים טובים)
אני לא יכולה ללכת לפסיכולוג או משהו כי פשוט אין לי זמן. אני מנהלת יומן של כל הדברים שאני עושה וזה עוזר לי לא לשכוח דברים אבל עדיין יש לי את ההרגשות האלה שלא יצליחו לעבור שאני לא מוכנה למבחן, או שיש לי יותר מידי דברים לעשות בממש קצת זמן ואני לא אספיק
בכל מקרה רציתי סתם גם לפרוק מהלב
תודה שהקשבתם
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025