אח שלי התחרפן מהדת. מה לעשות?

אני יתחיל מזה שאח שלי התחרפן לגמרי מהדת אני מתכוון לזה שהוא יושב מחוץ לדלת בחגים ושבתות בגלל שבבית הדליקו את האור בשבת ובחוץ נאור דלוק כל הזמן הוא לא אוכל בשר וכמעט כלום לא עובד אין לו חברים אין לו גרוש לסיגריות הוא לא נהנה מהחיים שלו בכלל לא שותה יותר אלכוהול ולא מעשן נרגילה לא מכיר בחורות לא יוצא לחדר כושר יותר וכל ברכה של שתי מילים מברך חצי דקה ושר שירים בשבת כל כך חזק שכל הבניין שומע אותם עכשיו אתם בטח שואלים בן כמה הוא מה הוא תמיד היה ככה זה באישיות שלו להיות כזה מגזים . אני יסביר לכם מי זה הבן אדם שהייתי הכי מעריך בעולם זה בן אדם שיש לו חברה ידידות מעשן שותה אלכוהול כל שישי יותר למועדנים רואה איתי סרטים כל יום כמו the walking dead החברים של נאור ועוד מלא סרטים. עובד בתחנת דלק מקובל בחברה חגורה שחורה עם דן שני בקראטה לאומניות לחימה בן אדם מדהים חזק ואחלה גבר וחבר שכל אדם היה רוצה שיהיה אח שלו אחד כזה ששתי דקות אתה איתו והוא מעלה לך את הביטחון העצמי ועושה אותך שמח מצחיק רצח בן אדם זורם שכיף להיות איתו. אז רח שלי לפני שהתחרפן שינה את השם שלו שלוש פעמים בגלל רבנים שהלך אליהם. זה התחיל כשהייתי בן 13 וחצי היה חופש גדול באותו תקופה נכנסתי לכיתה ח לא היה לי ביטחון עצמי גבוהה לצאת ולהכיר אנשים והייתי 10 שעות מהיום לפחות על המחשב משחק cod zombies יום אחד ישבתי עם אח שלי עידן נרגילה כרגיל והסתבלט על איזה רב אחד שאומר שמי שלא שומר שבת ימות במלחמה הוא גוי הוא רשע הוא בגיהנום ועוד מלא דברים של מיסיונרים דתיים ואני נכנסתי לפחד שזה מה שיקרה לי והתחלתי לשמור והתחלתי לאהוב את זה כי זה היה לי בחירה מהמציאות לעולם ורוד לעולם שהכל לטובה ושמחה וכיף ככה זה היה נראה לי אחרי תקופה ארוכה בכיתה ח הפסקתי להשקיע בלימודים באתי לבית ספר באיזה 9 וחצי נכנסתי לשיעור חצי שעה עוד שעה הייתי יושב בחוץ וב12 הולך הביתה ואחרי זה הולך עם חברים לשיעור תורה. הפסקתי להשקיע בבנות אפילו שהיתה כמה כוסיות שהיו דלוקות עלי הפסקתי להשקיע בהם וכל הידידות שלנו קרסה כי ראו שאני לא בענין ושאני דתי וזה בחברים גם הפסקתי להשקיע כי בעינים שהדת הקנתה לי חשבתי שהדת זה בעיקר והשאר טפל. אז אחרי איזה זמן שהזנחתי את הבית ספר ככה בסוף כיתה ח הבנתי שכבר אין לי עתיד שם והחלטתי לשים all in על ישיבה יענו לעזוב את הכל וללכת ללמוד בישיבה וככה עשיתי. אח שלי שראה את הכל מהצד גם קצת התחזק והפסיק ללכת למועדונים והתחיל לשמור שבת וזה. אז אחרי תקופה גם הוא עזב את הכל ונכנס לשיבה אחרי שניגסתי לו במשך חודשים שלמים שהכל טפל וחרטה וצריך רק ללמוד תורה. אז הוא הקשיב. ומי שלא יודע ישיבה זה מקום נוראי רובם שם יוצאים עם טרואומות וחרדות וצריכים טיפולים תדמיינו לכם מקום שבו חיים על אמונות תפלות שאם לא תתפלל בבוקר בשעה 8 ותלמד תורה היום שלך יראה חרא ואלוהים יעניש אותך ואם חס ושלום תסתכל על אישה יכרתו לך את העיניים ושימו אותך בגיהנום אז אחרי זמן יצאתי משם אבל אח שלי עדיין שם והוא משתגע מהדת הוא רק סובל הוא פשוט מפחד לצאת משם כדאי לי לשחרר ממנו או כי זה מביא לי עצבים לראות אותו ככה