רוצה למות ולא יכולה

אווקי לא עבר מלא זמן מאז שכתבתי את מה שכתבתי וכבר יש לי משהו חדש לספר לכם!!!
אווקי אז אני הרגשתי שאני צריכה עזרה ובגלל זה רשמתי את זה פה כדי שייתנו לי עצות כדי לצאת מהמצב בו אני נמצאת....
ואז לא יודעת איך אבל איבדתי את הדרך למצוא את מה שכתבתי שכחתי מזה לגמרי וממש רציתי לראות אם כתבו עצות אבל לא הצלחתי למצוא את זה...
והייתי צריכה ממש עזרה!!! אז הלכתי לאמא שלי וביקשתי פסיכולוגית כי לדבר אם חברות זה לא היה ממש אופציה וליד ההורים שלי לא הרגשתי פתיחות לדבר אז אוולי אם פסיכולוגית יהיה לי יותר קל כי אני לא מכירה אותה והיא לא אותי אז יותר קל להיפתח...
ביקשתי ממנה ואמא שלי לא הפסיקה לשאול שאלות כמו: למה? את מרגישה שאת בדיכאון?! וכל זה... וכמובן שלא עניתי לה כי לא הרגשתי בנוח.
ותוך כדי כל זה הרגשתי כל כך רע בגלל המצב שאני עוברת אז גם לא היה לי כוח כל כך לדבר איתה על זה. אבל היא אמרה שהיא תבדוק את העניין...
בקיצר יום אחרי זה היא העירה אותי וכבר הבנתי שהיא שמה לב שעובר עליי משהו כי ביקשתי פסיכולוגית והיא יודעת שאני לא מבקשת סתם דברים!
במיוחד לא פסיכולוגית כי היה לי פעם וממש שנאתי את זה!!
אז באה העירה אותי הכריחה אותי לצאת מהחדר להתאוורר להתקלח לאכול וכל זה...
חשבתי שזה בגלל שביקשתי פסיכולוגית אבל פתאום קלטתי שהיא לא מפסיקה לדבר אם אנשים ולאט לאט שמתי לב שזה עליי!!
ואז היא באה אליי ואמרה לי שהמשטרה התקשר אלייה ואמרה לה שרשמתי משהו על זה שנמאס לי מהחיים ואני לגמרי שכחתי שרשמתי את זה!!
אז עשיתי כזה: מה?! לא! מה פתאום! כי לא זכרתי!
ואז נזכרתי ורציתי שהאדמה תבלע אותי!!!
האדם האחרון שהייתי מספרת לו מה עובר עלייי זאת אמא שלי!!
וכבר נכנסתי לסרטים שהיא ראתה והיא יודעת הייתי טיפה רגועה כי לא זכרתי מה רשמתי אבל אז רציתי לחפש את מה שרשמתי פה ולמחוק את זה מהרר חיפשתי ווחיפשתי, ותוך כדי אני שומעת את אמא שלי מדברת אם הרווחה ואם היועצות של בית ספר ואני נכנסתי ללחץ, כי כולם ידעוו!!!
ותחשבו שאתם הייתם רושמים דבר כזה ופתאום מגלים שההורים שלכם יודעים מזה, זה היה הכי קשה בעולםם!
אמא שלי לא השאירה אותי לשנייה לבד! חשבה שאני אפגע בעצמי!! ותאמת לא מאשימה אותה באמת הייתי קצת מלחיצה אם מה שרשמתי פה!
ואז אחרי חיפושים רבים מצאתי את מה שרשמתי והכי גרוע לא הצלחתי למחוקק את זהההה!!!!! והתעצבנתי ממשש כי לא רציתי שעוד ייראו את זה, ואז אני כזה קולטת שאנשים רשמו לי עצות, והתחלתי להתעניין לראות מה רשמו...
ואני חייבת להגיד שאין כמו עם ישראללללל!!!!!
מה זה כל האהבההה הזאת, בקושי עבר יום וכבר היו איזה 5 מגילות של אנשים שרוצים לעזור לי בכל דרךךך!!! ואז פתאום למחוק את זה לא הייתה לי אפשרות כל כך אז רציתי לכתוב עדכון למצבי!
אבל מה שהיה לי הכי קשה שקראתי את זה, הרי שכתבתי את זה אז הייתי בסערת רגשות כזאת עמוקה!!! שאין לכם מושגגג!!!, כמו שאמרתי ואני אגיד שוב לא היה לי אף פעם מחשבות שבאלי למות ושם זה פשוט הציף אותי, התביישתי בעצמי! זה הדבר היחיד שבאלי לי לומר!
קצת קשה! אז אני מרימה ידיים!! זה היה כל כך מבייש שהבן אדם שאני קוראת לו חזק כל כך חלש שקצת קשה!!! וכאילו שאני רואה את זה עכשיו באלי להגיד לעצמי אז מה אם קצת קשההה??!!!! זה אומר שצריך לעזוב הכלל!!! הרי אני לא מאשימה את עצמי על התקופה שעברתי אבל במקום להגיד לאנשים שאני צריכה עזרה ניסיתי את הדרך הכי קלה ועל זה אני קצת מאוכזבת אבל אחרי כל זה דיברתי אם אנשים וזה והחליטו לי ללכת למקום כזה ששם יאבחנו אותי וייראו ה אני צריכה אם זה כדורים או פסיכולוגית או אישפוז (חס וחלילה) ולא רציתי בההתחלה (לא הייתי חייבת ללכת לשם זה היה רק המלצה) לא רציתי ללכת כי פחדתי שהוא יגיד שאני צריכה שיאשפזו אותי ואז כל מה שעשיתי כל השנים ניזרק לפח... גם אני הרי בן אדם שלא מאמין בכל הפיסכיאטרים האלה וכל זה...
בקיצור פחדתי ואז מישהי באה ופתחה לי את העיינים ואמרה לי שאם אני רוצה לסיים אם זה בצורה טובה זה ככה ושאני צריכה ללכת לשם ויעזרו לי וגם אישפוז זה לא נוראי והיא אמרה שכל דבר שייקרה לי שם זה כדי לעזור לי נטו אז לא לפחד מהפחד... אז הלכתי דיברתי אם הרופא שאבחן אותי ואמר לי שאני צריכה ללכת לפסיכולוגית וכשהוא אמר לי את זה כל כך שמחתי שיהיה לי מישהו לדבר איתו ובכלל שמחתי שהיה לי את האומץ ללכת...
ואני רוצה להגיד סליחה, שננתי לגיטימציה לאנשים לחשוב שהכל שחור בחיים שרשמתי את מה שרשמתי!
אנשים תקשיבו טוב לזה!!!!!!!! החיים יקריםםםםם!!!!!!!! אני כשהייתי בנקודה כל כך אפלה ואני עדיין בתקופה קשה זה לא שלא אבל אני עושה את כל המאמצים לצאת ממנה ולהתעודד והיום הזה הראה לי שיש אנשים שאני חשובה להם כל כךך ואתם שרשמתם את העצות עזרתם לי ממש!!!!! ואני רוצה לתת לכם עצה ולהגיד: שנכון היו לי מחשבות אובדניות ואפילו קשה לי לכתוב את זה כי זאת לא אני... אני פייטרית שלא מוותרת גם כשקשה ומעכשיו אני לא הולכת לוותר וזאת העצה שלי אליכים אל תוותרו גם אם כל כך קשה כמו שראיתם ניסיתי לצאת בכל מצב אפשרי מהמצב שהיה לי ולא וויתרתי עד שהצלחתי אל תוותרו על החיים שלכםם!! גם אם זה לא נראה אתם חשובים לאנשים!!! ותודה רבה על מי שנתן עצות קראתי הכל ובאמת תודה לכולם על העזרה ועל התמיכה אני מודה לכם ורוצה לשאול אתכם שאלה!!!
האם אתם מופתעים ממני?!
האם שמתם לב שמהרגע שכתבתי את מה שכתבתי עד עכשיו עבר בסך הכל יום יומיים?!
ואני רוצה להגיד כל מי שרוצה לדבר איתי על משהו כל דבר אני יותר מאשמח לשמוע אתכם!!! כשהייתי לבד הייתי צריכה בן אדם שיגיד לי את זה ולא היה!!! אז אני פה בשבילכם!!! ואשמח לשמוע אתכם!!!

אווקי לא עבר מלא זמן מאז שכתבתי את מה שכתבתי וכבר יש לי משהו חדש לספר לכם!!! אווקי אז אני הרגשתי שאני צריכה עזרה ובגלל זה רשמתי את זה פה כדי שייתנו לי עצות כדי לצאת מהמצב בו אני נמצאת.... ואז לא יודעת איך אבל איבדתי את הדרך למצוא את מה שכתבתי שכחתי מזה לגמרי וממש רציתי לראות אם כתבו עצות אבל לא הצלחתי למצוא את זה... והייתי צריכה ממש עזרה!!! אז הלכתי לאמא שלי וביקשתי פסיכולוגית כי לדבר אם חברות זה לא היה ממש אופציה וליד ההורים שלי לא הרגשתי פתיחות לדבר אז אוולי אם פסיכולוגית יהיה לי יותר קל כי אני לא מכירה אותה והיא לא אותי אז יותר קל להיפתח... ביקשתי ממנה ואמא שלי לא הפסיקה לשאול שאלות כמו: למה? את מרגישה שאת בדיכאון?! וכל זה... וכמובן שלא עניתי לה כי לא הרגשתי בנוח. ותוך כדי כל זה הרגשתי כל כך רע בגלל המצב שאני עוברת אז גם לא היה לי כוח כל כך לדבר איתה על זה. אבל היא אמרה שהיא תבדוק את העניין... בקיצר יום אחרי זה היא העירה אותי וכבר הבנתי שהיא שמה לב שעובר עליי משהו כי ביקשתי פסיכולוגית והיא יודעת שאני לא מבקשת סתם דברים! במיוחד לא פסיכולוגית כי היה לי פעם וממש שנאתי את זה!! אז באה העירה אותי הכריחה אותי לצאת מהחדר להתאוורר להתקלח לאכול וכל זה... חשבתי שזה בגלל שביקשתי פסיכולוגית אבל פתאום קלטתי שהיא לא מפסיקה לדבר אם אנשים ולאט לאט שמתי לב שזה עליי!! ואז היא באה אליי ואמרה לי שהמשטרה התקשר אלייה ואמרה לה שרשמתי משהו על זה שנמאס לי מהחיים ואני לגמרי שכחתי שרשמתי את זה!! אז עשיתי כזה: מה?! לא! מה פתאום! כי לא זכרתי! ואז נזכרתי ורציתי שהאדמה תבלע אותי!!! האדם האחרון שהייתי מספרת לו מה עובר עלייי זאת אמא שלי!! וכבר נכנסתי לסרטים שהיא ראתה והיא יודעת הייתי טיפה רגועה כי לא זכרתי מה רשמתי אבל אז רציתי לחפש את מה שרשמתי פה ולמחוק את זה מהרר חיפשתי ווחיפשתי, ותוך כדי אני שומעת את אמא שלי מדברת אם הרווחה ואם היועצות של בית ספר ואני נכנסתי ללחץ, כי כולם ידעוו!!! ותחשבו שאתם הייתם רושמים דבר כזה ופתאום מגלים שההורים שלכם יודעים מזה, זה היה הכי קשה בעולםם! אמא שלי לא השאירה אותי לשנייה לבד! חשבה שאני אפגע בעצמי!! ותאמת לא מאשימה אותה באמת הייתי קצת מלחיצה אם מה שרשמתי פה! ואז אחרי חיפושים רבים מצאתי את מה שרשמתי והכי גרוע לא הצלחתי למחוקק את זהההה!!!!! והתעצבנתי ממשש כי לא רציתי שעוד ייראו את זה, ואז אני כזה קולטת שאנשים רשמו לי עצות, והתחלתי להתעניין לראות מה רשמו... ואני חייבת להגיד שאין כמו עם ישראללללל!!!!! מה זה כל האהבההה הזאת, בקושי עבר יום וכבר היו איזה 5 מגילות של אנשים שרוצים לעזור לי בכל דרךךך!!! ואז פתאום למחוק את זה לא הייתה לי אפשרות כל כך אז רציתי לכתוב עדכון למצבי! אבל מה שהיה לי הכי קשה שקראתי את זה, הרי שכתבתי את זה אז הייתי בסערת רגשות כזאת עמוקה!!! שאין לכם מושגגג!!!, כמו שאמרתי ואני אגיד שוב לא היה לי אף פעם מחשבות שבאלי למות ושם זה פשוט הציף אותי, התביישתי בעצמי! זה הדבר היחיד שבאלי לי לומר! קצת קשה! אז אני מרימה ידיים!! זה היה כל כך מבייש שהבן אדם שאני קוראת לו חזק כל כך חלש שקצת קשה!!! וכאילו שאני רואה את זה עכשיו באלי להגיד לעצמי אז מה אם קצת קשההה??!!!! זה אומר שצריך לעזוב הכלל!!! הרי אני לא מאשימה את עצמי על התקופה שעברתי אבל במקום להגיד לאנשים שאני צריכה עזרה ניסיתי את הדרך הכי קלה ועל זה אני קצת מאוכזבת אבל אחרי כל זה דיברתי אם אנשים וזה והחליטו לי ללכת למקום כזה ששם יאבחנו אותי וייראו ה אני צריכה אם זה כדורים או פסיכולוגית או אישפוז (חס וחלילה) ולא רציתי בההתחלה (לא הייתי חייבת ללכת לשם זה היה רק המלצה) לא רציתי ללכת כי פחדתי שהוא יגיד שאני צריכה שיאשפזו אותי ואז כל מה שעשיתי כל השנים ניזרק לפח... גם אני הרי בן אדם שלא מאמין בכל הפיסכיאטרים האלה וכל זה... בקיצור פחדתי ואז מישהי באה ופתחה לי את העיינים ואמרה לי שאם אני רוצה לסיים אם זה בצורה טובה זה ככה ושאני צריכה ללכת לשם ויעזרו לי וגם אישפוז זה לא נוראי והיא אמרה שכל דבר שייקרה לי שם זה כדי לעזור לי נטו אז לא לפחד מהפחד... אז הלכתי דיברתי אם הרופא שאבחן אותי ואמר לי שאני צריכה ללכת לפסיכולוגית וכשהוא אמר לי את זה כל כך שמחתי שיהיה לי מישהו לדבר איתו ובכלל שמחתי שהיה לי את האומץ ללכת... ואני רוצה להגיד סליחה, שננתי לגיטימציה לאנשים לחשוב שהכל שחור בחיים שרשמתי את מה שרשמתי! אנשים תקשיבו טוב לזה!!!!!!!! החיים יקריםםםםם!!!!!!!! אני כשהייתי בנקודה כל כך אפלה ואני עדיין בתקופה קשה זה לא שלא אבל אני עושה את כל המאמצים לצאת ממנה ולהתעודד והיום הזה הראה לי שיש אנשים שאני חשובה להם כל כךך ואתם שרשמתם את העצות עזרתם לי ממש!!!!! ואני רוצה לתת לכם עצה ולהגיד: שנכון היו לי מחשבות אובדניות ואפילו קשה לי לכתוב את זה כי זאת לא אני... אני פייטרית שלא מוותרת גם כשקשה ומעכשיו אני לא הולכת לוותר וזאת העצה שלי אליכים אל תוותרו גם אם כל כך קשה כמו שראיתם ניסיתי לצאת בכל מצב אפשרי מהמצב שהיה לי ולא וויתרתי עד שהצלחתי אל תוותרו על החיים שלכםם!! גם אם זה לא נראה אתם חשובים לאנשים!!! ותודה רבה על מי שנתן עצות קראתי הכל ובאמת תודה לכולם על העזרה ועל התמיכה אני מודה לכם ורוצה לשאול אתכם שאלה!!! האם אתם מופתעים ממני?! האם שמתם לב שמהרגע שכתבתי את מה שכתבתי עד עכשיו עבר בסך הכל יום יומיים?! ואני רוצה להגיד כל מי שרוצה לדבר איתי על משהו כל דבר אני יותר מאשמח לשמוע אתכם!!! כשהייתי לבד הייתי צריכה בן אדם שיגיד לי את זה ולא היה!!! אז אני פה בשבילכם!!! ואשמח לשמוע אתכם!!!