בת 17, תקועה במערכת יחסים עם בחור בן 25

היי, אני בת 17 ואני בקשר אינטרנטי עם בחור בן 25 כבר 5 חודשים.
מנסיונכם בחיים, האם אתם מאמינים שמערכת יחסים כזו יכולה לעבוד?
אני אוהבת אותו והוא אוהב אותי, ומהבועה שאנחנו חיים בה זה נראה אפשרי ושז$ן על הכל אבל..
אי אפשר להתעלם מהמציאות ומהעולם.. שמתישהו נצטרך לצאת אליו ולהתמודד מולו..
אם הייתי יודעת מהתחלה שהוא בן 25 לא הייתי מכניסה את עצמי לזה אבל חשבתי שהוא בן 21 והתברר שלא, בקיצור סיפור ארוך.
אני לא רוצה להיות במקום התמים הזה ולהאמין שזה יכול תעבוד כשאולי זה לא, אני חושבת שהגיל שלי מונע ממני להפעיל את ההגיון הבריא שיקול הדעת וההבנה שנדרשים ממני בשביל החלטה כזו, אני רוצה לקוות שיש לי אותם ושאני עושה את הצעד הנכון בלהיכנס לזה, אבל אני לא יודעת אם זה באמת נכון עבורי והאם אני נותנת לזה להימשך כי אני כנראה עדיין לא בשלה מספיק להבין ופשוט נותנת לגיל הטיפשעשרה להערים עליי או שאני כן מסוגלת לדעת מזווית של בנאדם עם נסיון.
אני לא רוצה להיכנע למחשבה שהאהבה מנצחת הכל ולהיתמם ולהתעלם מהפיל הגדול שעומד באמצע החדר..
אי אפשר להתעלם מזה שאנחנו בשלבים אחרים בחיים, ושיש לי לגדול ולחוות ולעבור והוא במקום אחר.. אני יודעת ומודעת לזה..
ואני נאלצת לסמוך עליו שהוא יודע מה נוא עושה ומוביל אותנו למקום טוב ולא עוצם עיניים.
אני מבחינה וחושדת בהכל ואני מנסה לשים את האצבע על איפה אני עומדת ולכן מתעוררות בי הרבה שאלות..
האם לא הולך לו עם בנות גילו שהוא מתעסק עם ילדות בנות 17?
האם יש לו משהו בקופסא שהוא מכניס את עצמו לעסק הזה מהתחלה?

האם הצערכת יחסים הזו יכולה להחזיק מים?
אני שואלת את כל אלה כי אני לא בטוחה שיש לי את הכלים המספיקים כדי לדעת שזה הצעד הנכון לעשות.
אני יודעת שיש לי לגדול לעבור לחוות להשתפשף ולהתעצב , אני לא יודעת אם הגיל מתעתע בי וגורם לי לחשוב שאני יכולה להפעיל את ההגיון הבריא או שאני באמת מסוגלת?

אני סומכת עליו שהוא מוליך אותנו למקום טוב ושהוא יודע מה הוא עושה כי הוא כנראה במקום שמבין ויודע..האומנם?
אני מכירה את ההסתכלות שלו על החיים ויודעת שהוא חכם ומבין דבר או שניים בחיים, אבל האם זה מספיק?
מנסיונכם ודעתכם, האם בחור בן 25 יכול לצאת עם בחורה בת 17?
אני יודעת שהשאלה הזאת אינדיבידואלית ויש עוד הרבה משתנים שצריך לבחון כדי לענות על השאלה הזו באופן שמותאם בדיוק לסיטואציה שלנו.. אז אני רק אגיד שאנחנו אוהבים מאוד, יש לנו כימיה מדהימה ואותו ראש ואנחנו לא מרגישים את הפער בגילאים שלנו בכלל, הוא מתחשב בי נורא בכל הנוגע לעניינים רגשיים, הוא דואג לי כמו שאבא שלי לא דואג לי והוא מציף אותי באהבה ומעניק לי אושר ושמחה כל דקה. הוא אומר שאני בוגרת מאוד לגילי אבל זה יהיה תמים מצידי לחשוב שזה מספיק..אנחנו מודעים לזה שהאישיו על ההפרש הוא לא קטן אבל הוא בטוח שנתגבר על זה.
אני גם חושבת שנוכל להתגבר על זה אבל האם זו מחשבה שבאה מהגיון או מילדותיות ותמימות?
האם זה יתפוצץ לנו בפרצוף?
האם הוא פועל על פי הגיון בריא המאפיין את גילו או שהעסק הזה באמת בעייתי והוא מתנהג בילדותיות ומתעלם מהפיל שלנו ובעיקרון בוחר בסוכריה למרות שהוא יודע שהיא תעשה לו חור בשן?

בשורה התחתונה , אני לא סומכת על עצמי שאני במקום כרגע שיכול לדעת האם זה עסק נכון שיכול לעבוד ואני כנראה גם מערערת ביכולת שלו לדעת את זה, אז אני שואלת אתכם, מה דעתכם בנושא..

נ.ב
סליחה על הקליקבייט הקל (;