התגרשתי מחולה נפש ועכשיו קשה לי להמשיך הלאה

היי לכולם, סליחה מראש על החפירה, לפני שלושה חודשים התגרשתי מאדם חולה נפש, היו לי את כל הנורות האדומות לפני החתונה אבל הייתי באשליה שאולי דברים ישתנו מתוך אהבה אליו. לצערי נוכחתי לגלות עד כמה הייתי תמימה וחסרת שיקול דעת, הבן אדם חסר רגישות לסביבה, עצבני, אלים מילולית זורק חפצים סוטה במיטה ברמה שהוא היה מפנטז על אמא שלו כי זה היה מגרה אותו וביקש שזה ישאר רק בנינו, רציתי שהוא ילך לטיפול 100 פעם אבל הוא לא היה מספיק מודע לעצמו, התחתנתי איתו בצורה עלובה בבית כנסת מתוך ידיעה שאין טעם להרים אירוע כי גם ככה יש מצב שזה יתפוצץ אבל עדיין לא וויתרתי קיוויתי שאולי יהיה יותר טוב ברגע שאהיה אשתו, הוא לחץ על ילדים ואני נחרדתי מהמחשבה להביא איתו ילד ועברתי 2 הפסקות הריון ממנו, אחרי שהוא הבין שאני לא בעניין של ילדים איתו הוא בכלל התחיל לזלזל ולהתייחס אליי זוועה סילק אותי מהבית מתי שבא לו ומחזיר אותי שהוא רוצה ואני כמו סתומה עוד נלחמתי מהמחשבה שעדיף להיות איתו ולא לבד, אפילו עם חברה שלי שהיא לא חברה טובה רק הייתה אצלי פעם פעמים הוא הרשה לעצמו לנסות להתחיל איתה קצת לפני הגירושים והוא כמובן הכחיש, אני חייבת לציין שאני בחורה נורמטיבית מבית טוב, נראית טוב מעולם לא הייתי במערכת יחסים מהסוג הזה תמיד שמרתי על עצמי אבל משהו בו משך אותי חשבתי שהוא באמת אוהב ואולי זה הזיווג שלי כי תמיד היינו חוזרים לא משנה מה, הוא יודע להתחבב על כולם אבל מי שמכיר אותו קצת יותר טוב מבין שיש לו בעיה ואני פשוט הייתי על תקן המטפלת המכילה הוא ידע לקנות אותי בכמה מילים יפות ואחכ מתנהג חרא וגרם לי להרגיש אשמה ושבגללי אין לנו ילדים, לבסוף התגרשנו והוא כבר הספיק לנהל מערכת יחסים של חודש עם מישהי ועבר לגור איתה, שזה נגמר איתה הוא התקשר לבכות לי שאין כמוני ואני הבחורה הכי טובה ואז גיליתי שגם את אותה בחורה הוא ניסה להכניס להריון והיא עשתה הפלה, עכשיו הוא יוצא עם גרושה עם ילדים ועדיין מדי פעם מתקשר אליי ומנסה לחזור נפגשתי איתו כמה פעמים אבל זה לא נתן לי כלום הוא עוד הציע שאולי נביא ילד ביחד ונעשה תיקון אבל אמרתי לו שאני לא חוזרת אחורה וברגע שאני אומרת לו לא הוא לא נלחם פשוט ממשיך הלאה וזה פוגע בי יותר, חשבתי שהיה לי איתו משהו מיוחד אבל אני מבינה כמה הייתי חסרת משמעות עבורו וכל אישה שתגיד לו כן היא אופציה לאישה לחיים עבורו, הייתה לי תקופה טובה אחרי הגירושים כבר הרגשתי הקלה התחלתי להכיר אנשים חדשים אבל זה עבר גם החברות שיש לי התגלו כצבועות היו שם בשבילי לתקופה מאוד קצרה ועכשיו כל אחת בשלה, הביטחון שלי ירד מאוד בגלל כל מה שעברתי איתו הוא גרם לי להרגיש שכל אישה אחרת לידי יותר טובה כולל החברה הזאת שהוא ניסה להתחיל איתה שהיא גם כן צבועה שאוהבת שגברים מתחילים איתה למרות שכולם רוצים רק להכניס אותה למיטה ואני כבר לא יכולה לראות אותה.
בקיצור עכשיו נשארתי עם מצב רוח נוראי עדיין יש בי צד שרוצה שהוא ירדוף אחרי עדיין יהיה לי קשה לראות אותו עם אישה אחרת לא יודעת למה. אני מאוד רוצה להכיר גבר נורמלי לחיים להתחתן כמו שצריך ולהביא ילדים אבל ההתעסקות בו ומה איתו לא נותנת לי מנוחה.
עכשיו בתקופת הסגר והחגים זה יותר קשה.
אשמח לעצות איך ממשיכים הלאה אחרי דבר כזה אני מתבייישת שבכלל הכנסתי את היצור המקולל הזה לחיים שלי.