אני רוצה להוציא לאח שלי צו הרחקה

לרובכם זה יישמע דבילי אבל אני עכשיו רוצה מאוד, חלום להוציא לאח שלי צו הרחקה ממני.
אני בן 16 אח שלי בן 18 נשר את מהתיכון בכיתה י', ילד מופרע צורך סיגריות וגרס אפילו מגדל במפרסת של הבית מריחאונה. הוא תמיד מרביץ לי חזק ואני לא נוקח חלק בזה אני כבר לא מחזיר מפני, שאני יודע שאם אני יחזיר אני זה יהיה יותר חזק. הוא משפיל אותי מאוד בגללו אף אני לא רוקד במסיבות הוא הוריד לי את הבטחון לאפס. הוא גונב ממני דברים, כמו עכבר, מקלדת וכדומה מחביא ומחזיר לפעמים יום יומיים אחרי, אחרי שההורים שלי מתחננים בפניו שיחזיר לי. כמובן שאני לא עושה כלום שיגרום לו לקחת לי. ואם אתם שואלים איפה כל ההורים שלי בכל הסיפור הזה, אז אני יגיד לכם שהם פחדנים וחשוב להם מפני הכל זה שלום בית והדדיות, לדעתם להרביץ לבנים שלהם זה פשע, אך לא משפיע להם שמישהו אחר מרביץ להם. תמיד שאני אומר את כל החוויות הנוראיות שאני עובר בשטוף פנים, אח שלי בא ומשקר והם מעוררים ומדלגים על זה. אני עם פצעים בכל הגוף גם נפשיים וגם פיזיים.
היה יום שאני ממש כעסתי על אבא שלי אז בטעות מעצבים הפלתי וואזה ובה צמח לרצפה, הבלטה נשברה והוא החליט שהוא מכניס לי אגרופים לראש. האגרופים היו כל כך חזקים עד כדי שכמעט איבדתי את ההכרה, וכאב לי באיזור המכה שבועייים.
ההורים עשו משהו לא! למה לא שלום בית הדדיות אני צריך לדעת להתמודד ולדבר איתו.
ההורים וסבתא שלי כל הזמן מסבירים לי שהוא בן אדם בתוכו והווה לא מזהיר לו פנים.
היום הגיעו מים עד נפש, זה היה השיא שעד עכשיו אני לא מצליח להפסיק לסגור את הברזים.

אמא ואבא שלי הלכו לבקר את סבתא שלי, אני ואחי נשארנו בבית. אני הייתי בחדר שלי שיחקתי במשחק מחשב שאני משחק בו שנתיים. הרווחתי את החפצים הכי טובים שיש והמשחק הזה הוא בשבילי השקעה של שנים.
שמעתי שאח שלי נכנס לתוך החדר, הוא אמר לי "קום קום יזין", קמתי בלית ברירה כי ידעתי שאם אני לא יקום אז אני יחטוף.
הוא התרפס על המחשב והתחיל לזרוק את כל החפצים שעבדתי עליהם שנים מול העניים.
אני בכיתי והתחננתי בפניו שלא יעשה את זה, וזה חשוב לי, הוא צחק.
אני הייתי כל כך מעוצבן, עזרתי אומץ והכנסתי לו אגרוף לפנים.
הוא קם השכיב אותי על הרצפה והכניס לי אגרופים לבטן, לידיים, לראש.
הוא עזב אותי הלך לחדר ועישן. מריחים את העשן. אני על הרצפה חוזר לחדר שלי.
נקחתי את הפלאפון שהיה על המיטה וכתבתי לה במילים האלה: "אני סיימתי עם **** זהו אני בחיים לא אדבר איתו. קחי אותו לטיפול פסכולוגי". אני כתבתי את זה בעצבים.
תמיד חשבתי על צו הרחקה והעלתי את הנושא בפני אמא שלי בבכי בעבר, היא אמרה שאין לי רשות לעשות דברים בלי רשותה.
אני סובל, אני פוגע אני מושפל, אני חסר בטחון אבל אלה לא מזיזים לאף אחד.
אני רוצה להוציא לאח שלי צו הרחקה ממני, ואני לא רוצה רשות מאחרים בשביל להגן על עצמי יותר.
מה אתם חושבים על כל זה, ועל להוציא צו הרחקה כלפי אח שלי?