כשהייתי בצבא נפצעתי ולקח לי המון זמן להשתקם ולחזור לעצמי ובסופו של דבר חזרתי והמשכתי בלוחמה למרות שהדרך הכי קלה הייתה לרדת לג'וב או לצאת מהצבא.
לא מזמן השתחררתי וכמו כל חייל משוחרר רציתי לטרוף את העולם ולהרגיש חי.
בהתחלה נהנתי מאוד הצלחתי סוף סוף להתעסק בדברים שאני אוהב בעיקר ספורט.
באיזשהו שלב הרגשתי שאני חייב מסגרת כי אני השתגעתי וחיפשתי עבודה אבל בגלל הסגר זה היה כמעט בילתי אפשרי, וכשהסגר נגמר שוב חיפשתי עבודות אבל לצערי שוב נפצעתי אותה פציעה.
בהתחלה הרמתי את הראש וכבר הייתה לי תוכנית איך אני משקם את עצמי אבל אז עיכלתי את זה שאני אהיה מושבת בבית שוב לתקופה ארוכה ואני לא אעבוד בזמן שלכל החברים שלי יש עיסוקים משלהם בין אם זה עבודה או לימודים ואני סתם תקוע חסר משמעות.
והכל פשוט התנקז לדיכאון שכלום לא הולך לי בחיים ושאין לי מזל ושמה הטעם להרים את הראש ולהמשיך להילחם אם אני אפול שוב..
קשה לי להאמין שאני כותב את זה כי אני טיפוס ששומר הכל אצלו ולא משתף את מה שעובר עליי אבל מרגיש לי שכרגע הטוב הכי טוב לעשות זה לפרוק..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025