ממשיך להישרט עליה תקופה ומסתכל לה בפלאפון כמעט בכל הזדמנות

אהלן חברים, אני מרגיש שאני די חייב לפרוק מה שעובר עליי בחודשים האחרונים,
אחרי הרבה מאוד זמן שאני וחברה שלי לא פתחנו את העניין (קרוב לשנה ו4) התחלנו לדבר בפירוט על פרטנרים קודמים וכל מה שקשור לזה, אקצר ואגיד שהיא סיפרה לי על מישהו שהיא שכבה איתו (הסקס הראשון שלה) שממש צרם לי איך שהיא דיברה עליו והלכתי לאינסטגרם שלו וראיתי שהיא הגיבה לו על תמונה, כמובן כבר כשאנחנו ביחד ומכאן ישר נפל לי האסימון שהם מדברים, עכשיו לפני שאני ממשיך בכל מה שקרה אז חשוב לי לציין שבכל זמן של מערכת היחסים כן הוגדרו קווים אדומים, אני דיברתי איתה שאני חייב פתיחות בפרט בדברים האלה ואין דבר כזה ימינה שמאלה ואפילו לא קצת כי בדיוק לפני שנהייתי איתה בטווח ממש ממש קצר נפרדתי מהאקסית בעניין דומה מאוד ונפגעתי ממנה ממש מה שהשפיע גם בצורה ישירה על הקשר שלנו בקטע הזה לגמרי, והקטע ההזוי הוא שהחברה הנוכחית הגדירה לי בציטוט שלה: ״אין בעיה שיהיו לך ידידות רק שאני אהיה מעורבת וחלק מזה״, אבל משום מה במקרה הזה שום דבר מהדברים האלה לא חל עליה.

בחזרה לעניין, התעקשתי לראות את כל השיחה שלהם וכשראיתי אותה באמת שלא האמנתי, השיחה כולה הייתה באינסטגרם בתגובות לסטורי, תמונות שהם שולחים אחד לשנייה, סתם הודעות משום מקום ביזימה שלו ושלה, הם ממש קבעו להיפגש הרבה פעמים במהלך השיחה (לא יצא לפועל אבל גם לא ידעתי מזה כלום), התעניינות בדברים שקורים לה/לו בחיים, בקיצור חשכו עיניי.
עכשיו ברור לי לגמרי מה קרה כאן, היא טוענת שאין לו שום משמעות לחיים שלה וכל הקלישאות הרגילות ובאמת יאמר לזכותה שישר ברגע שהתחלנו לדבר עליו היא חסמה אותו בלי שביקשתי בכלל ואני יכול להגיד שהיא לא הסתירה או חסכה ממני כלום באותו עניין גם את הדברים שהיה פחות נעים לראות, באותו יום שזה קרה בלי לחשוב פעמיים אחרי שהבינה את הטעות היא לקחה את הדברים שלה ישר נסעה אליי אחרי המשמרת שלה בלילה (גרים במרחק שעתיים אחד מהשנייה) והתחלנו לדבר אל תוך הלילה, הגעתי למצב שכן אני התחלתי להבין אותה באיזשהו מקום והיא הבינה את הטעות שהיא עשתה למרות שכביכול ראתה את זה בתור שיחות חולין נטו, הכל נעשתה במעין תמימות, היא טוענת לאחר הסקס הם נהיו ידידים והיא לא ראתה אותו בתור משהו מעבר לזה ופחות או יותר זאת הסיבה שהיא לא סיפרה לי עליו, היום אחרי שפתחנו את העניין היא טוענת שהיא כן רואה את זה באור אחר, מאוד מצטערת על ומבינה לטענתה בדיעבד שלא הייתי צריך לגלות את זה לבד, עכשיו העניין הוא שאם היא לא הייתה מעוניינת בי איזו סיבה יש לה להילחם עליי? לבוא אליי מרחק נסיעה שעתיים, להתחנן שאקשיב לה, ובאמת להראות לי שאני הרבה יותר חשוב לה מאותו אחד ובכללי שהדברים כאן יצאו מההקשר, אפשר להגיד שכבר התחלתי להפנים את העניין.

עברו כמה חודשים אחרי הסאגה הזאת וזה עולה לי כל כמה זמן, פעם בקטנה איזו מחשבה, פעם משהו שהיא עושה ואני נשרט עליה ובכללי בצורה די קבועה אני מסתכל לה בפלאפון בשיחות ובאינסטגרם על מנת "לנטרל" לעצמי חששות כאלה ואחרים, נמאס לי קצת להכניס את עצמי ואותה לפינה הזאת כל פעם, מצד אחד בוחר להיות איתה מצד שני מזכיר לה ונזכר בעצמי כמה אני פגוע מזה, ואני נכנס לאיזשהו לופ שאני לא בדיוק יודע איך לצאת ממנו, אני באמת באמת אוהב אותה הרבה יותר משאהבתי כל אחת אחרת וזאת הסיבה שאני נלחם על הקשר הזה וכן מנסה להבליג את העניין אבל גם מגיב באותה מידה ככה על דברים שאני מרגיש שמערערים אותי/אותנו בקשר הזה ובאותה מידה זה עצוב להגיד אבל אני גם לא שולל שיקרה לי דבר כזה איתה שוב, מה אני יכול לעשות?