אני לא אכתוב את זה מסודר או משהו כזה. אני פה כדי לספר על מה שעובר עליי. אז יש לנו דיסק חיצוני עם תמונות של המשפחה. ומחקתי 90 אחוז ממנו בטעות. שתבינו. תמונות כאלו זה דבר ללא ערך זה דבר מה שנקרא price lees וההורים שלי כמובן כועסים ומגיע להם לכעוס. אבל מאוד כועסים. ועוד שמחקתי אבא שלי אמר לי בפירוש לא למחוק דברים של המשפחה. כמובן שמחקתי בטעות ולא הייתה לי שום כוונה לזה.סבתא שלי אומרת לי לחשוב חיובי שהכל לטובה ושכל עוד כולם בריאים אז הכל טוב. אז לא רק שאני דואג לתמונות אני דואג למשפחה לא מגיע לאחותי הקטנה לחוות את זה! ולאח הגדול שלי ולא לזוגיות של ההורים שלי. ואני מרגיש ש אכזבתי את אבא. בתור בן. פשוט אכזבתי. אז שמעתי שירים ראיתי הרצאות ומה לא. ובסופו של יום אני בוכה על מה שקרה. ולא משנה מה ניסיתי לעשות לא יכפר. סבתא שלי אומרת שיש לה מישהו שיכול לשחזר. אבא שלי לא מאמין בזה והוא מוותר מההתחלה. אח שלי וסבתא שלי מאוד תומכים. אבל אני פשוט לא יודע מה לעשות כדי להאט את הכל. להרגיע את אבא כי לכפר אי אפשר הוא לא מסכים לאף אחד לגעת לא בדברים הוא לא סומך ובצדק ופישלתי כבן לאבא. איך אני מסתדר עם נפשית?? או פיזית? אני בן אדם מאוד שמח שפחות מעניין אותו כל הרגשות וכל הסאגה הזאת. אבל פתאום אני מבין שחרטה זה הרגש הכי קשה. כי אתה לא יכול לעשות כלום בנידון. תעזרו לי אני מתחנן.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025