לוותר על חלק מהעקרונות שלי בשביל קשר זוגי או להמשיך לחפש?

היי.
אז ככה, אני בת 18, לפני גיוס.
אני באה ממשפחה מסורתית = שומרת כשרות, לא מבשלת בשבת ועושה קידוש אבל כן נוהגת, מדברת בטלפון, מדליקה מחשב, טלוויזיה בשבת וכו'. אבל מצד שני, בגלל שהסתרתי את זה שאני לא דתייה מאנשים שאני בקשר איתם (כןכן, אני יודעת, זאת הייתה טעות. אבל יש סיבה), כל השנים לבשתי רק חצאיות, ורק עם המשפחה (וגם זה פעם ב..) - ג'ינסים, ארוכים.
ההורים שלי מאמינים שאסור ללבוש גופיות ושורטים ברחוב, ואסור לעשות יותר מלהתנשק עד לאחרי החתונה.. ועד עכשיו, עשיתי בדיוק את מה שאמרו לי.
בקיצור, אני חצי דתייה, חצי מסורתית. לא יודעת איפה בדיוק למקם את עצמי על הסקלה הזאת...
כל חיי למדתי וגדלתי במסגרות דתיות, והתנהגתי כלפי חוץ כדתייה, למרות שהמשפחה שלי היא לא, וגם אני לא ממש.
בנוסף, בגלל שלמדתי באולפנה, וגם - אסרו עלי, לא היה לי עד עכשיו קשר עם בנים בכלל, לא חבר, לא נשיקות, לא חיבוקים, כלום, בכלל!
אני מרגישה מאוד מאוד מבולבלת. הגעתי לשלב בחיים שבו אני צריכה לבחור באיזה דרך ללכת, ואני מרגישה חצויה. מצד אחד, נוח לי במקום בו אני נמצאת - נוח לי להיות מסורתית, אני לא רוצה לשמור שבת לגמרי. אבל מצד שני יש עקרונות וערכים דתיים שאני לא רוצה לוותר עליהם - למשל הקטע שאני לא רוצה לשכב עד אחרי החתונה, רוצה לשמור על הלכות טומאה וטהרה בנישואין (שלא שוכבים במחזור ובשבוע שלאחריו ועוד כמה הלכות), אני רוצה שילדיי העתידיים ילמדו במסגרות דתיות, כי אני חושבת שמקבלים משם המון, אבל מצד שני אני לא רוצה שירגישו את מה שאני הרגשתי כל השנים האלה, את הקונפליקט הזה..
אני ממש לא בטוחה שקיימים אנשים כיום שמחזיקים בדעה שלי, מסורתיים שמוכנים לחכות לאחרי החתונה ובכל הדברים הנ"ל שהוזכרו פה.
חשבתי שפשוט לא אכנס לקשר בשנתיים הקרובות, שאבין מה אני רוצה מעצמי ובאיזו דרך לבחור, אבל אני חוששת שאם בגיל 20 אהיה ללא ניסיון כלל, בחורים יראו את זה כ"בעייתי" וירתעו מקשר איתי. מצד שני, אני עכשיו נכנסת למסגרת שונה לחלוטין ממה שהייתי רגילה אליו עד עכשיו, צבא, מסגרת עם בנים, חילוניים... אני מפחדת שלא אצליח לשמור על כל העקרונות שקבעתי לעצמי, העולם החילוני מסקרן אותי.. ומצד שני, זה עלול לפגוע בי בעתיד אם ארצה לחזור בתשובה.. אני באמת לא יודעת מה לבחור...
אז השאלה שלי בעצם מורכבת ממספר שאלות: האם קיימים היום בחורים מסורתיים שיסכימו לחכות עד לאחרי החתונה? או שעליי לוותר ופשוט לחזור בתשובה ולהתחיל לשמור שבת לגמרי? האם בנים (מסורתיים) ירתעו מזה שלא היה לי קשר עם בנים עד עכשיו בכלל? וגם - אם למישהו/י יש איזו עצה לתת לי על מה לעשות במצב הזה זה ממש יעזור..
תודה רבה:)