מרגיש שבור ומרוסק אחרי פרידה

היי לכולם . לפני כבר שלושה חודשים (איך הזמן רץ) עברתי פרידה מקשר ארוך. היא היתה האהבה הראשונה שלי ואני שלה. הרגשתי ברגע שראיתי אותה שמצאתי חברת אמת, והיא הוציאה ממני רגשות שבחיים לא ידעתי שיש לי. עזרתי לה לצמוח ולהתפתח כל יום, להרגיש טוב עם עצמה ועוד המון . וגם היא אהבה אותי בטירוף , אני באמת מאמין בזה. היה אפשר להבחין בכך מאוד בקלות בדרך שהיא הסתכלה עליי, במכתבי האהבה, בהשקעה בי ובזמן יחד, בהכל. היא נפרדה ממני במפתיע ביום האחרון של הסגר השני ואמרה שהיא כבר לא מרגישה אותו דבר, נגמרו לה הרגשות כלפיי ואין מה לעשות לגבי זה. אחרי קשר של שנה וחצי הפרידה נעשתה בצורה חסרת אכפתיות, קפואה כמו אבן ודיי מעליבה. אחרי שבועיים היא כבר עברה למישהו חדש והם יחד כבר חודשיים כמעט. אני פשוט שבור מבפנים . אני מאוהב בה מהרגע שראיתי אותה בפעם הראשונה ומאז הפרידה אני לא מצליח לתפקד כראוי. מדמיין זכרונות יפים שלנו יחד, רגעים, אותה , הכל . ואני אפילו לא מבין מה גרם לזה להישבר , לא היו בנינו מחלוקות ואהבנו בצורה נורא נקייה ואינטנסיבית. שובר אותי להרגיש שפשוט שימשתי קרש קפיצה. קיבלתי אותה חסרת ביטחון בעצמה ובחיים , ומהרגע שנפרדנו היא מתנהלת כבנאדם הכי בטוח בעצמו בעולם, חושב שהיא יפה , מוצלחת ומיוחדת. בקיצור כל מה שניסיתי לגרום לה לראות בעצמה . אני מרגיש שאיבדתי את האהבה של החיים שלי ואני לא מצליח להתאושש לא משנה מה אני עושה . אני כל היום מעסיק את עצמי בתחביבים, פוגש אנשים, שומר על כושר ועוד. אבל היא לא יוצאת לי מהמחשבות, אני מוצא את עצמי עדיין בוכה פעם בכמה ימים ומנסה להבין איך כל התסריט המאוד ברור שהיה לי ולה לגבי החיים שלנו השתבש . איך אני יכול להמשיך? מה לעשות כדי לקדם את התהליך הזה ? אני מרגיש שאני קרוב לשלב שבו אני לא אוכל לספוג יותר כאב.. ואני אדם שעבר דבר או שניים כואבים בחייו הקצרים. אבל זו פשוט התחושה הכי כואבת ושורטת שחוויתי, וזה ככה רצוף חודשים. יש לי ככ הרבה להעניק לה . איך להכחיד את האהבה שלי אליה כדי שיפסיק לכאוב לי?
אני אפילו מתחרט שהכרתי אותה, אם לא הייתי פוגש אותה אף פעם יכולתי להיות פשוט בסדר ..
נמאס לי לשמוע כמה טוב לה בלעדיי, וזה שהיא חלק מהחבורת חברים שלי לא תורם המון . אני לא מצליח להתנתק. אני צריך עזרה. ממש כואב לי .