אני מרגישה שאני תקועה ולא יצא ממני כלום

שלום לכולם, אספר את הסיפור שלי.
עליתי לארץ בגיל 15 עם משפחתי. היה לנו מאוד קשה להשתלב ולהתמקם בישראל. יצא שמאז שעלינו אנחנו תקועים באותה עיר פריפריאלית ללא אפשרות לחיות חיים נורמלים.
ההורים שלי מצאו עבודה במפעל ויצא שאחרי שנתיים פיטרו את אבא שלי והוא נכנס למשבר ממש קשה תוסיפו לזה שעברתי חרמות בבית ספר ואפילו בבסיס בצבא הייתי על סף התקפי חרדה כל פעם שהייתי הולכת לבית ספר כי היו מציקים לי.
הוצאתי בגרות נורמלית אפשר להגיד 4 יחידות אנגלית ומטמטיקה.
ישר אחרי הצבא החלטתי שזהו, אני עושה משהו עם עצמי ונרשמתי ללימודי תואר ראשון במכללה. עשו איתי טובה וקיבלו אותי לועדת חריגים למרות שלא היתה לי בגרות טובה.
אני זוכרת שממש סבלתי מבחינה חברתית, אמנם היה לי ממש כיף ללמוד אבל תמיד יצא שרבתי עם מישהי בגלל שטויות של עבודות שהיינו צריכות לעשות,אבל התרחקתי מהן כי הן באות מבתים מבוססים הורים עם פנסיות טובות ואני עם ההורים שלי ששניהם מקבלים נכות וחולים עם חובות והלוואות.
איך שסיימתי את התואר, אבא שלי עבר משבר בריאותי ממש קשה הוא היה בטיפול נמרץ וזה ממש השפיע עליי עד כדי כך שאמרתי שאני אעשה הפסקה רגע בבניית הקריירה שלי ואעזור לו כי אין לנו משפחה בארץ. שלא תטעו, מאז שסיימתי את הלימודים שזה משהו כמו 5 שנים, עבדתי באותה עבודה שעבדתי בתור סטודנטית בחנות לחיות מחמד (שאגב נסגרה חודש לפני שהתחילה הקורונה אז אני מקבלת אבטלה עכשיו) כי אני גרה בעיר שהיא ממש חור בצפון וגם אני יכולתי לסדר את המשמרות שלי שיתאימו כל פעם שאני מלווה את אבא לרופא.
נגיע לתכלס, כל פעם שאני דיברתי עם לקוחות על זה שיש לי תואר הם כזה "מה את עושה פה" ואלה הם צודקים אבל לא מכירים את הסיפור שלי. אני מרגישה שהעתיד שלי נעול. מי בכלל ירצה לקבל אותי שאין לי נסיון בכלל וזה כמו להתיחל מאפס???
אני רואה בלינקדין, "חברות" שלי תואר שכבר עובדות בחברות טובות כמו מיקרוסופט, אלביט וכאלה (לא למדתי הנדסה אלא תואר הומאני) כי הן גרות בחיפה וגם ההורים שלהן שם אז אין להן בעיה אבל אני צריכה להות קרובה יותר להורים.
הקורות חיים שלי נראים זוועה מי ירצה לקבל אותי אם אין לי נסיון בתחום? אני חושבת שאם כולנו היינו גרים מלכתכילה בעיר מרכזית יותר לא הייתי ככה היום, אני רק בוכה שלא ייצא ממני כלום ולמדתי לתואר פשוט סתם אבל מי חשב שהחיים שלי יתהפכו ככה.
דבר נוסף, אם היה לי רכב היה לי יותר קל אפילו הייתי שולחת קוח אחרי התואר אבל לא היה לי כסף לרכב ואפילו לרשיון כשלחברות שלי מהתואר ההורים שילמו להם על הרשיון והתואר ואפילו כאלה קנו להם דירה!!! דירה!!!!!! אני אשמח לסיוע מה לעשות כי אני ממש מאוכזבת מעצמי. אני מקבלת המון סירובים מחברות מגייסות בגלל חוסר נסיון והפער בקורות חיים.