לא מסכימים לי לצאת מהפנימייה שלי, מה עושים?

זה ארוך, מצטערת מראש, אבל בבקשה תעזרו לי!
היי, אני בת 14 בכיתה ט׳ לומדת בבית ספר טוב, אבל הפנימייה מחוברת אליו, ככה שיש תלמידים שבאים מהאיזור ללמוד כל יום בבית ספר (שהוא טוב), ויש תלמידים שגרים בפנימייה, ובאים משם לבית ספר, אם אתם מבינים למה אני מתכוונת.
בקיצור, אני בפנימייה כבר 3 שנים, מעולם לא הסתדרתי טוב. אני מרגישה השנה, וגם בשנים קודמות, מוצפת חרדה, פחד, עצב. קרו לי כמה דברים לא נעימים שם, ריבים, הפצת שמועות עליי (עם כדורי דיכאון, נטייה מינית, שאני ילדה שלא שווה להיות חברה שלה ועוד...)
הקטע הוא, שזה לא נכון פשוט... אני ילדה מאוד רכה ואני נחמדה עם אחרים, והם פשוט רבים איתי וחושבים שהם מעליי, ומקללים אותי ואת המשפחה שלי, ובועטים לי בדברים. הייתה ילדה שקיללה אותי וחשפה סודות שלי מול כולם בפנימייה בשיחה כלשהי וירקה לי בפנים והלכה. אני גם לא מוצאת את עצמי חברתית, אין לי שם כמעט חברים בכלל, אני לא מסתדרת עם הצוות, הם צועקים עליי מהבוקר עד הלילה. גם כשאני שואלת שאלות; כמו מתי ארוחת הצהריים? או איפה השיחה עם המדריכים והילדים? הם עונים בתוקפנות, ושואלים מה? איך את לא יודעת? אני שונאת להיות שם, כל פעם שאני ליד השטח של הקבוצה שלי, אני מתמתחת בחרדה, פחד, אי נעימות, פשוט תמיד יש לי את ההרגשה שיהיה רע! וזה פשוט ככה! הילדים שם שונאים אותי, ניסיתי להתחבר אליהם, הם לא מוכנים, אז הם פשוט קוטלים אותי מול כולם ומוציאים אותי מובכת מול כולם, וגם אומרים לי דברים מובנים מאליו, ופשוט מתייחסים אלי רע! אני יכולה להבין את זה גם מהצד שלהם, אני מבינה מהם שאני לא כמוהם (המנטליות).
אני מאוד רוצה לעזוב,ויש עוד המון סיפורים אין לי כוח לפרט פשוט מרוב שהם גדולים. והסיכוי היחיד שלי הוא בבית ספר עם האלה שבאים הבייתה כל יום. עכשיו יש הסעות לבית שלי מהבית ספר (הבית ספר הוא על אזורי), הבית ספר שלי נחשב מאוד טוב מבחינה לימודית, ויש לי חברים מדהימים משם, המון, אני אוהבת אותם, כיף לי לחזור הבייתה כל יום, להיות בבית, להיפגש איתם ומבלי לקבל אישור מהמדריכים בפנימייה לצאת, וזה מאוד בעייתי ולרוב לא אפשרי בכלל לצאת לבחוץ.
אני רוצה להיות בבית, טוב לי לחזור כל יום הבייתה מבית ספר, זה אמנם רחוק לי מהבית קצת, אבל זה הכי כיף בעולם, אני לא מרגישה חרדה. אני הייתי במצב הזה כמה פעמים שיצא שחזרתי כמה פעמים הבייתה והיה לי פשוט, מושלם. הבעיה שהמנהל שלנו, וההנהלה בבית ספר לא מסכימה לקבל אישורים כאלה; להפוך מתלמיד פנימייה לתלמיד שחוזר הבייתה כל יום, זה מאוד בעיה בשבילם לאשר את זה. כי זה חוק ממש חשוב, הם רוצים שיהיו כמה שיותר תלמידים בפנימייה. פניתי ליועצת שלי, היא מדהימה, היא ניסתה לדבר עם המנהל בבית בבית הספר, שיחה רצינית. היא הסבירה לו איך אני מרגישה, שלא טוב לי שם. אבל המנהל לא הסכים (אני יודעת שזה לא מרוע לב, זה פשוט עיקרון סופר חשוב אצלו). עכשיו היועצת ניסתה לדבר עם המורת שילוב שלי, המחנכת, המפקח של הבית ספר, ומנהלת החטיבה לדעתי כדי לראות מה עושים. כולם הסכימו שזה יהיה הכי טוב בשבילי לחזור הבייתה כל יום ולבוא לבית ספר. עכשיו הדבר היחיד שנשאר, זה לשכנע את המנהל של הבית ספר, הוא מאוד נוקשה בחוק הזה וזה עיקרון חשוב לו.
אני מאוד מקווה שזה יקרה, אבל אם לא? אני אעבור לבית ספר בעיר שלי, הכל שם נורא, הילדים שם והלימודים. אז אני ממש חייבת להישאר שם! או לפחות רוצה. עכשיו השאלה שלי, היא אם יש מה לעשות אם הוא לא יסכים? בטוח יש עוד פיתרון... תודה! זה חשוב!