היי לכולם,
לפני ימים אחידים נפרדנו אני והחבר שלי לשעבר. אני אוהבת אותו בכל ליבי והוא חשוב לי ביותר. הוא בתקופה לא טובה כי עוד חודש וחצי מתגייס, ואני פשוט רוצה להיות שם לצידו בלי קשר לזוגיות. כל הזמן עולה לי בראש אולי לנסות לחזור אליו אבל כשאני רואה את העתיד שלנו ביחד, זה לא העתיד שאני רוצה, כלומר אין לנו אותם שאיפות וכיוונים. הוא אוהב אותי גם בכל ליבי ועושה למעני מלא אבל יש לי עליו גם מלא ציפיות בסיסיות וכשהיינו ביחד הוא אומר שזה כבר פוגע בו וזו לא המטרה שלי לפגוע בו. כלומר אני מאוד טיפוס נוגע, הוא לא, הוא לא טיפוס מיני ואני כן וחשוב לי קיום יחסים תדיר, אני טיפוס מטייל ומגלה עולמות והוא טיפוס של התבטלות בבית וזה קשה לי. בנוסף, אין לנו כבר שיחות מלהיטות על כל מיני נושאים בחיים, ורוב השיחות הולכות על בעיות בחיים שלנו. אני בן אדם אופטימי ויש לי סלידה מפסימיות (הוא טיפוס יותר פסימי).
אני שואלת את עצמי אליכם האם זו סיבה מספיק טובה לעשות את הצעד הזה של ההפרדות עקב תחומי עניין שונים או לנסות לחזור אליו ולהודות על מה שיש, אהבה ואכפתיות אחד כלפי השנייה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025