שונאת את הגוף הזה, לא יודעת מה לעשות

היי לכולם אני בת 15 שנראה לי סובלת מהפרעות אכילה, שהייתי קטנה יותר לפני שנה וחצי בערך, שקלתי 83 על גובה 64 זה תמיד הפריע לי עד שהיה לי טריגר , (מישהו שאהבתי הלך עם רזה)
ובאמת עשיתי דיאטה, לא תפריט לא כלום הורדתי מתוקים ושתייה ואכלתי מסודר, שחושבת על זה היום. לפי דעתי סביבוץ 1800 אפילו 2000 קלוריות כי הייתי שמה מלא שמן אבל לא משנה אז הייתה לי סבלנות, תוך ארבעה חודשים בערך ירדתי 12 קילו שוב מזכירה ללא תפריט זאת אומרת שאני אף פעם לא יודעת מה לעשות יום למחרת, וככה היה, כמה כוח רצון היה לי, הלוואי היום, הייתי מגיעה למקום לא אוכלת כלום, רק תאוכל שלי,
ואז הדרדרתי לקראת ינואר שנה שעברה, התחלתי לאכול רק שתי פרוסות לחם קל עם קוטג לכול היום, לפעמיים הייתי מוסיפה סקיני פסטה בצהריים, וזהו ככה פחות או יותר במשך חודשיים, יום שאני עוברת בו תבהתחלה 500 קלוריות אחרי זה 300 אחרי זה מאתיים זה יום "לא טוב" לא ירדתי כלום בתקופה הזאת אולי קילו שתיים, כי תכלס הייתי עושה ככה שלושה ימים וארבע מה שאני רוצה, וככה בערל הייתי משחקת עפ זה, ולא משנה כמה העירו לי, אותי זה לא עניין, היה לי כיף להרעיב תכצמי, ולא הבנתי מה אנשים מוצאים באוכל, מרוב שהייתי "רעבה" שהייתי חןשבת דוגמא על המבורגר הייתי חושבת איך אנשים לא שובעים מביס שתיים כי זהו זה משביע, יש לציין לפני הדיאטה הייתי כול היום אוכלת, ואז מישהו אמר לי בקצב הזה בלי חלבון את תהיי מידלדלת, ואז פחדתי והתחלתי לחזןר לדגים ולאוכל, ואז התחילו לי הבולמוסים של המתוק, יכולה לסיים בקלות בהתחלה זה היה ארבע עוגיות ודיי היום זה חבילה שלמה ולא מספיק, הגוף שלי התרגל, למתוק בכמויות מטורפות, מכול הסוגים וזה אפילו לא כיף לי, בולמוסים מגעילים כמו חזיר, ולפעמים רק ככישלון מרגישה, ללכת לטיפול לא רלוונטי, אני אצל דיאטנית וזה סוג של טיפול, בבית לא מאמינים בנושא, הפרעות אכילה וכמה שביקשתי לא לקנוצ מתוק כאילו עושין לי דווקא וכבר שנה שלמה יש לי בולמסים ואני שונאת את זה, ואני גם לא יודעת מה זה שובע גם באוכל, אין לי שובע בעיניים אני יכולה לאכול כמויות מטורפות ואחרי כמה שעות להרגיש שבעה ככה שזה נורא מבאס אותי, וזהו בסך הכול איך להתמודד, הכול בראש? אני כבר לא מאמינה שאפשר להרזות, אם לא הבולמסיםם הייתי מרזה פשוט לפעמים משיעמום, אני אין לי מוטבציה בכלל, אני אומנם לא אוהבת תגוף שלנ אבל אין לי מוטיבציה בכלל לדיאטה ולהרזות, כאילו בכךל לא בא לי אני גם כאילו לא מאמינה שהגוף יכול להרשות אני רוצה, מהר ועכשיו למרות שבעבר רזיתי. איך להפסיק תבולמוסים, ואיך להאמין שזה אפשרי להרזות, ואיך לקבל נוטבציה לרדת, אפילו רק לאכול מסודר, אבח ברגע שאני אוכלת הרבה אני ממשיכה עוד יותר ןעוד יותר כי כבר הרסתע
אה ואל תגידו ספורט כי אני עושה ולא טיפול אני שוקלת 70 וצריכה לרדת לפחות עשר קילו